דרך צלחה: חלקה של המדינה בכביש 6 נמכר תמורת 1.4 מיליארד ש'
משרד האוצר הודיע היום על השלמת תהליך מכירת אופציית המדינה בחברת דרך ארץ. במשרד האוצר מרוצים מהמחיר הגבוה שהושג מהגופים המוסדיים ומהביקוש לנכסי המדינה.
בהודעה נאמר כי בסיום עבודתה של ועדת המכרזים של המדינה ובהשתתפות נציגי חברת כביש חוצה ישראל, נקבע מחיר שעומד על כ- 1.4 מיליארד שקל (בניכוי מחיר מימוש האופציה- 1.16 מיליארד שקל).
ארבעה גופים המורכבים מגופים מוסדיים וקרנות השקעה, השתתפו בהליך והיקף הביקושים שהתקבל מהמתמודדים השונים עמד על כ- 1.8 מיליארד שקל. הזכויות שנמכרו כוללות 49% מהזכויות בפרויקט, הכוללות זכות בחוב הבעלים ובדיבידנד וכן בחוב המזאנין (חוב ביניים).
ההצעה הגבוהה ביותר, שגם זכתה בכל הזכויות שנמכרו, הינה של קרן "נוי-חוצה ישראל"- קרן השקעות המורכבת מגופים מוסדיים. באמצעות ההליך התחרותי המוצלח, הצליחה המדינה למכור את זכויותיה במחיר גבוה משמעותית ממחיר המינימום שנקבע בהליך (1.05 מיליארד ), ומהמחיר הנגזר מן העסקאות שבוצעו לאחרונה בחברה.
יש לציין שלחברת דרך ארץ ולבעלי מניותיה ישנם 30 ימים להחליט האם להפעיל את זכות הסירוב ולקנות בעצמם את זכויות המדינה במחיר שנקבע בהליך.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בירך את החשבת הכללית "על הביצוע המוצלח של המכרז המורכב ביותר למכירת כביש חוצה ישראל" והוסיף כי "תוצאת ההצלחה תתרום להתמודדות עם גירעון המדינה".
- 10.ופיות רעבים 15/07/2011 15:16הגב לתגובה זובמיוחד חרדים וערבים.
- 9.על מה אתם מבזבזים 15/07/2011 15:15הגב לתגובה זואתם ממשלה שמחלקת כסף לשותפים הקואלציונים בשביל הכסאות. עוד קדנציה אחת שלכם והלכה המדינה , אתם גרועים מהחמס.
- 8.עכשיו להעלות את התערפים (ל"ת)קדימה 15/07/2011 11:12הגב לתגובה זו
- 7.את כל הנכסים של המדינה מכרתם בושה (ל"ת)צי 15/07/2011 06:40הגב לתגובה זו
- 6.למה לפרק את המדינה מהנכסים לטובת העשרים (ל"ת)צי 15/07/2011 06:39הגב לתגובה זו
- 5.נהג ללא אוטו 14/07/2011 23:58הגב לתגובה זושהמדינה תקנה את חלקם של המוסדיים ותאפשר לציבור להשתשמש בכביש חינם.
- 4.אלי 14/07/2011 22:52הגב לתגובה זושוב מכרתם את המדינה למשפחות המובילות בסוף לא ישאר מה למכור ,אותכם הם כבר קנו ,נשאר לקנות רק את כיסא המלך
- 3.הנביא 14/07/2011 21:09הגב לתגובה זווזה היה פעם שלה.
- 2.הבעלים של הכביש, גופים מוסדיים? הצחקתם אותנו (ל"ת)שרי, נוחי ושות' 14/07/2011 20:52הגב לתגובה זו
- 1.שועלי 14/07/2011 20:22הגב לתגובה זועל המיסים הכבדים שאתה מטיל עלנו על מה בדיוק עלוב נפש שכמוך פילוסוף בגרוש תתפטר ומיד
- אזרח 15/07/2011 14:30הגב לתגובה זוכל הכבוד לך שועלי,מילים כדובנות!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
