חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011
ביום 16.6.2009 פורסם ברשומות חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), וכן נחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים נוספים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות העובדים הכללית החדשה, בדבר תשלום חלקי של דמי ההבראה לעובדים בדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות, המועסקים ברשות המעסיקים החתומים על ההסכם, לרבות מעסיקים שיצטרפו אליו (להלן: "ההסכם הקיבוצי").
בהתאם לחוק ולהסכם הקיבוצי, מחיר יום ההבראה, אשר לפיו מחושבים דמי ההבראה, יפחת בשיעור של 50 אחוזים, ובשל כך יפחת סכום דמי ההבראה שישלם המעביד לעובד בתקופה הקובעת (מיום 23.06.2009 ועד ליום 31.12.2010) בשיעור של 50 אחוזים.
ביום 29.06.2011 פורסם ברשומות חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "התיקון לחוק" או "התיקון"). להלן עיקרי התיקון לחוק:
על פי התיקון לחוק, הפחתה של דמי הבראה בשנת 2010 שטרם בוצעה עד למועד תחילתו של התיקון לחוק לא תבוצע. כמו כן, מעביד שהפחית דמי הבראה לעובד בשנת 2010 מכוח הוראות החוק, ישלם לעובד תשלום בגובה הסכום שהפחית כאמור.
נוסף על כך, התיקון לחוק קובע הוראות מיוחדות שיחולו לעניין אופני תשלום שונים של דמי ההבראה הקיימים בשירות הציבורי.
עוד נקבע בתיקון לחוק, כי מעביד ששילם את דמי ההבראה לעובד בשנת 2009 ולפיכך לא שילם לעובד דמי הבראה בשנת 2010, ישלם לעובד תשלום בגובה מחצית דמי ההבראה שאותם לא שילם בשנת 2010 כאמור.
תשלום בגין דמי הבראה או משכורת, שהופחתו בשנת 2010, ישולם לעובד או לקופת הגמל, לפי העניין, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של התיקון לחוק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, ממועד ההפחתה עד למועד התשלום.
על פי התיקון, יראו בתשלום דמי הבראה כאמור, דמי הבראה לכל דבר ועניין, אולם התשלום לא יובא בחשבון לעניין הזכויות הקבועות בסעיף 7(1) עד (9) לחוק (כגון תשלום לקופת גמל), שכן תשלומים אלה כבר הביאו בחשבון את התשלום המלא של דמי ההבראה.
יצוין, כי חלה חובת ניכוי דמי ביטוח בריאות מהסכומים שישלם מעביד לעובד כאמור לעיל.
כמו כן יודגש, כי הוראות התיקון לחוק יחולו רק על הפחתה של דמי הבראה שבוצעה מכוח הוראות החוק עצמו ולא על הפחתה שבוצעה על פי הסכם קיבוצי מאושר כמשמעותו בסעיף 3 לחוק.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
- 1.יעקוב 07/07/2011 20:24הגב לתגובה זומה הדין של עובד שםרש לגימלאות ב2010
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
