רבעון טוב לצמח המרמן: מסרה הרבעון 45 יח"ד בהיקף שך 38.7 מיליון שקל
חברת צמח המרמן מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם הכנסות ממכירת דירות בהיקף של 38.7 מיליון שקל, זאת לעומת 42.15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות הרבעון נבעו מסיום המכירות ואכלוס של כ- 45 דירות בפרויקטים בכרמיאל ובצור יצחק ומהכנסות הנובעות ממגזר הביצוע הקבלני של החברה עבור חברות אחרות.
הרוח הגולמי ברבעון עמד על כ- 14.5 מיליון שקל, גידול של כ- 88% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמדו הרווחים על כ- 7.7 מיליון שקל. הרווח התפעולי ברבעון עמד על 10.3 מיליון שקל, עלייה של כ- 114% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והרווח הנקי גדל בכ- 92% לכ- 6.2 מיליון שקל.
הכנסות החברה ברבעון הגיעו לכ- 64 מיליון שקל לעומת כ- 59.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ- 6%.
נכון למועד פרסום דוח זה נמצאים בשלבי ייזום תכנון וביצוע שונים 18 פרויקטים בהיקף כולל של כ- 2,594 יחידות דיור וכ- 24,830 מ"ר שטחי מסחר. היקף ההכנסות ממכירת דירות שההכנסות בגינן טרם הוכרו בדירות עומד נכון להיום על כ- 220 מיליון שקל מתוכן כ- 127 מיליון שקל שכבר שולמו כמקדמות על ידי רוכשי הדירות. ההכנסות ממכירת אותן הדירות יוכרו במהלך השנתיים הקרובות לאחר אכלוס הדירות.
צרופה של משפחת מנור לבעלות החברה בסוף השנה שעברה אפשרה לצמח המרמן לבצע שורה של השקעות בענף שכללו רכישת קרקע ל- 120 יח"ד בצור יצחק במסגרת מכרז מנהל מקרקעי ישראל בתמורה לכ- 30 מיליון שקל , רכישת קרקע לכ- 340 יח"ד בבית שמש בשילוב עסקת קומבינציה לקניון בשטח של כ- 11,000 מ"ר בתמורה לכ- 58 מיליון שקל , כמו כן השלמת העסקה לרכישת 50% ממתחם שוק בצלאל בתל אביב מחברת אלעד ישראל תמורת 50 מיליון שקל. ההשקעות בענף הביאו לתזרים מזומנים שלילי של כ- 38 מיליון שקל מפעילות שוטפת ולקיטון של כ- 10 מיליון בתזרים המזומנים הכללי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
