צרות בדובאי: אדם קפץ אל מותו מהבורג' דובאי, המגדל הגבוה בעולם

נקודת ציון לא מחמיאה למגדל בן ה-160 קומות. ביום ג' התאבד עובד מהודו מהקומה ה-147. כ-80 הודים התאבדו בשנתיים האחרונות באיחוד האמירויות הערביות
לירן סהר | (8)

נקודת ציון לא מחמיאה למגדל הגבוה בעולם - לפי דיווחים מדובאי, ביום ג' קפץ אל מותו עובד ניקיון בן 38 מהודו. העובד נחת על דק בקומה ה-108, לאחר שנפל מהקומה ה-147, גובה של כ-200 מטר. עמיתיו לעבודה טוענים כי לפני שקפץ, העובד סירב לצאת לחופשה כפויה.

הודים רבים מועסקים בנסיכויות המפרץ הפרסי בעבודות בנייה וניקיון. "חלום המפרץ" הפך להיות מלכודת עבור רבים מההודים ובשנתיים האחרונות שמו קץ לחייהם 80 איש שנקלעו לחובות.

הבורג' קאליפה נחנך בינואר השנה ומתנשא לגובה של 828 מטרים, גובה השווה לפעמיים וחצי מגדל אייפל. על מגדל זה נאמר בעבר כי ניתן לראות בו את השקיעה פעמיים ביום, פעם אחת מהקומה הראשונה, כשמיד ניתן לעלות לקומה העליונה ולצפות בה שוב. בנייתו של הבניין ארכה 5 שנים והוא גבוה ב-310 מטרים מבניין טייפה 101, ממנו לקח את התואר. המגדל מכיל 900 דירות, מלון יוקרתי שתוכנן על ידי ג'ורג'יו ארמאני, שלושים קומות של משרדים ומצפה בקומה העליונה.

מחירי הדירות בדובאי, שעד לפני כשלוש שנים נחשבה לאחת הנסיכויות העשירות, נחתכו בשנה האחרונה בלמעלה מ- 50%, זאת לאחר שנקלעה לחובות ענק כתוצאה מתהליכי בנייה ופיתוח אינטנסיביים בקנה מידה עולמי אשר לבסוף לא פגשו את הביקוש.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עשרות אלפי אנשים חיים בתנאי עבדות ועבודת פרך (ל"ת)
    חחח.. כמה מצחיק.. 13/05/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פיקו 13/05/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי קפץ ביום ג לקח לו יומיים להגיע לקרקע ורק אז פירסמו את הכתבה
  • למה צחוקים 13/05/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    לפחות הוא ראשון
  • 5.
    פיקו 13/05/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    הוא רצה להיכנס לספר גינס אך לא לקח בחשבון שיש סיכוי שהוא לא יראה אותו
  • 4.
    מצוי בפרטים 13/05/2011 10:36
    הגב לתגובה זו
    את אותן תוצאות אפשר להשיג מקפיצה מקומה רביעית. הבחור רצה לבדוק אם באמת קיים חוסר משקל מקומה 147 ומעלה
  • 3.
    קליפת השום 13/05/2011 07:04
    הגב לתגובה זו
    בארץ המחירים רק בחיתולים
  • 2.
    ללא מצנח ? (ל"ת)
    ישראל 12/05/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ועל זה נאמר לרדת בגדול (ל"ת)
    יוסי 12/05/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).