חישוב מס על הכנסות של בני זוג מהשכרת אדמה חקלאית
סעיף 65 לפקודה קובע כי חישוב המס על הכנסותיהם של בני זוג ייעשה על בסיס העיקרון של התא המשפחתי
שאלה:
--------
הנישומה מתגוררת בערבה ויש לה נחלה באחד מיישובי הערבה. לנישומה יש פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה ולבעלה הכנסות כשכיר המשלם מס שולי מקסימלי. הנחלה נרכשה בתקופה שבה נישאו בני הזוג. לאחרונה הושכרו הקרקעות החקלאיות לאחד מתושבי המושב.
השאלות:
א. האם באזור הערבה יש הקלות על הכנסות משכירות?
ב. האם יש מפלט מס כלשהו, שיעזור לא למסות את ההכנסה לפי המס השולי של בן הזוג?
תשובה:
--------
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי חישוב המס על הכנסותיהם של בני זוג ייעשה על בסיס העיקרון של התא המשפחתי שלפיו מצרפים את הכנסות בן הזוג לבן הזוג המוגדר 'בן זוג רשום' ומבצעים חישוב מס מאוחד.
עם זאת, סעיף 66 לפקודה מאפשר חישוב מס נפרד על הכנסותיהם של בני זוג, בהתקיים שני תנאים מצטברים:
(1) הכנסתם של בני הזוג נובעת מיגיעה אישית בעסק או משלח יד או מעבודה.
(2) לא קיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג.
עוד נקבע בסעיף 66(ב) לפקודה, כי יהיה ניתן לבצע חישוב מס נפרד על הכנסות מרכוש, כגון השכרת נכס מקרקעין, אם הרכוש היה בבעלות בן הזוג במשך תקופה של שנה אחת לפחות לפני הנישואין, או על הכנסות מרכוש שהתקבל בירושה בתקופת הנישואין.
מנתוני השאלה עולה כי הקרקע החקלאית המושכרת נרכשה על ידי בני הזוג בתקופת הנישואין ולכן הוראות סעיף זה אינן רלוונטיות לעניינם.
למרות הצורך לערוך חישוב מאוחד על הכנסתם של בני הזוג כאמור לעיל, נבחן האם ההכנסה מהשכרת השטחים החקלאיים מסווגת כהכנסה מיגיעה אישית.
כדי שהכנסה מהשכרה תסווג כהכנסה מיגיעה אישית נדרשת עמידה בהוראות החלופה השביעית להגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה, הקובעת כדלהלן:
"סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או משלח יד".
משום כך, אם שני בני הזוג עבדו במשק החקלאי, המושכר כיום, והפעילו אותו במשך תקופה של 10 שנים לפחות לפני שהשכירו אותו, תיחשב ההכנסה מההשכרה הכנסה מיגיעה אישית בידי שני בני הזוג. המשמעות היא שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית הכנסות השכירות.
במקרה זה ייחוס ההכנסה לכל אחד מבני הזוג שונה מהכלל הרגיל הנוגע לייחוס הכנסות מהשכרה שנקבע בסעיף 66(א)(2) לפקודה: "לעניין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של שני בני הזוג להכנסה החייבת של בן הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר...".
במקרה שלפנינו יש לקבוע תחילה האם שני בני הזוג עבדו במשק והפעילו אותו ואם הכנסתם עולה בגדר "יגיעה אישית". אם התשובה לכך היא חיובית, ניתן לקבוע את חלקו של כל אחד מבני הזוג בהכנסות מהשכרת המשק ולאחר מכן יבוצע חישוב מס מאוחד על הכנסתם הכוללת של בני הזוג, בשל התלות במקור ההכנסה של בני הזוג.
בעת עריכת החישוב המאוחד יהיה חלק ההכנסות הנובע מיגיעתה האישית של האישה זכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה, לאור זכאותה של האישה לפטור עקב נכות.
עמדה זו באה לידי ביטוי גם בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (החבק) לסעיף 66 לפקודה, כדלהלן:
"אישה נשואה זכאית לפטור על הכנסותיה שלגביהן היא זכאית לחישוב נפרד, אולם כאשר לאישה נשואה הכנסות שלגביהן אין היא זכאית לחישוב נפרד, אך תנאי הזכאות לפטור מתקיימים אצלה, תיחשב ההכנסה עצמה להכנסה פטורה ממס והפטור יחול גם כאשר נכללת ההכנסה האמורה בהכנסות הבעל".
נזכיר כי הפטור ממס על פי סעיף 9(5) לפקודה, הניתן על הכנסתו מיגיעה אישית של נכה בשיעור של 100%, מוגבל עד לתקרת הכנסה שנתית של 579,600 ש"ח בשנת 2011 (הסכומים מתעדכנים מדי שנה).
תימוכין לעמדה כי ההכנסות מהשכרת המשק החקלאי מיוחסות לשני בני הזוג ניתן למצוא בהוראות סעיף 67 לפקודה המחלקות את הכנסת המשק החקלאי בין שני בני הזוג, כדלהלן:
"(א) הכנסה שהושגה מיגיעתם האישית של איש ואישה במשק חקלאי והיא טעונת מס לפי סעיף 2(8) לגבי אחד מהם, יראוה, לעניין פקודה זו, כהכנסתם של האיש והאישה, בחלקים שווים, ויחולו עליה הוראות סעיף 38, אולם לא יורשה חישוב המס בנפרד לפי סעיף 66.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הושגה הכנסה מיגיעתו האישית של בן הזוג, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שבן זוגו עובד בעיקר מחוץ למשק, יראו שלושה רבעים מההכנסה מהמשק החקלאי כהכנסתו של מי שעובד בעיקר במשק, ורשאים האיש או האישה לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על פי סעיף 66 לגבי שלושה רבעים או רבע מההכנסה מהמשק, לפי הענין, המיוחסים לאשה."
לסיכום, אם בני הזוג הפיקו הכנסה מיגיעה אישית במשק המושכר במשך תקופה של יותר מ-10 שנים לפני שהוחל בהשכרתו, ניתן לייחס 50% מהכנסות דמי השכירות של המשק החקלאי לאישה, ולצרף אותם כהכנסה פטורה להכנסותיו של הבעל, לצורך חישוב מס מאוחד. הפטור במקרה זה יהיה עד לתקרת ההכנסה הפטורה המרבית בגין הכנסות מיגיעה אישית, כפי שנקבעה בסעיף 9(5) לפקודה.
במקרה שלבני הזוג לא הייתה הכנסה מיגיעה אישית מהמשק החקלאי במשך תקופה של 10 שנים לפחות לפני שהושכר הנכס, או במקרה שבו רק הבעל עבד במשק, יהיה רק הבעל זכאי לכך שההכנסה מהמשק תיחשב לגביו כהכנסה מיגיעה אישית. התוצאה היא שלא ניתן לייחס הכנסה זו גם לאישה ונובע מכך שהפטור שקיבלה האישה עקב נכותה לא נוצל. הכנסות דמי השכירות תצורפנה במלואן להכנסותיו של הבעל, שהוא בן הזוג שלו ההכנסה הגבוהה יותר.
עוד נציין כי אין כיום הנחות מס מיוחדות ליחידים המתגוררים באזור הערבה.
הנחות המס הקיימות כיום הן במסגרת תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסוימים ובהיאחזויות נחל), התשל"ח-1978, לרבות הנחות ליישובים בערבה, שעיקרן תוספת פחת לצורכי מס לבעלי מפעלים, כפוף לתנאים שפורטו בתקנות הללו.


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
