שיחה לא מפתיעה או: מה רצתה היחצ"נית כשהתקשרה לנייד?

"שלום, זה אורי"? "כן, אני קצת עסוק...מי זה"? "זו גלית מעוצמה תקשורת חוויתית. לא מפריע לך שאני מתקשרת לסלולרי, נכון"? "למען האמת קצת מפריע...מאיפה יש לך את המספר"? "מסתובב אצלנו במשרד, כולם אומרים שאתה כזה חמוד, ממש שווה לדבר אתך" "טוב... בואי נקצר... אני באמצע 17 דברים בערך... " "קיבלת את הידיעה ששלחתי על הופעת התזמורת הסמפונית של גדרה בסין?" "קיבלתי, אין לנו ממש מה לעשות איתה, זה לא שייך לסוג החומרים שמטופלים בעיתון הספציפי שלנו". "אבל זו ידיעה צרכנית מובהקת. תזמורת אתה יודע". "מה צרכני בה?" "אם היא לא צרכנית היא בטוח שיווקית. תראה איזה מהלך שיווקי, איך הצליחו לשווק את עצמם מעבר לים, ואפילו לסין הגיעו". "סליחה, זה לא חלק מההתנהלות הרגילה של תזמורת, שהיא מופיעה, בארץ ומחוצה לה? תראי, כמו שאמרתי לך זה לא ממש מתאים לעיתון אז..." "יש פה גם תרומה לקהילה, וצעד חברתי נדיר. הם הזמינו להופעה איזה 20 ילדים סינים עם תסמונת ABC". "מה זה תסמונת ABC"? "אני לא בדיוק יודעת, אבל הם מאוד מסכנים". "טוב, בואי נקצר... כמו שאמרתי לך בהתחלה אין לנו ממש מקום לידיעה כזו... " "אוי מצוין. זה אומר שתשים כיתוב תמונה? יש לי כותרת מצוינת: פרצו את גדר סין, אתה מבין? משחק מילים כזה, חומת סין, גדר סין, גדרה" "כן אה... יפה... לא נראה לי שתמונה.." "זה גם יוסיף לך תרבותיות קצת לעיתון וצבע. המון סינים עם כינורות. אולי תכתוב בתמונה שניים סינים עם כינור גדול"? "גלית, אנחנו לא עוסקים בתזמורות - אולי תפני למוסף..." "טוב. אז אני אשלח לך שוב את הידיעה, וגם לריכוז מערכת ולכתבים, וגם אשלח עם שליח דיסק עם תמונות, ונדבר שוב אחר הצהריים, כן? ואני גם אשלח לך כרטיסים להופעה הקרובה שלהם בארץ. כמה אתה רוצה"? "גלית, אני ומוסיקה קלאסית זה לא בדיוק מתערבב... אין לי מקום לידיעה..." "טוב אז נדבר שוב אחה"צ ובשבוע הבא ריקי מהמשרד תדבר איתך על הכרטיסים. אתה רוצה גם כרטיסים למקהלת הילדים של זכרון יעקוב? טוב נו, עוד נדבר הרבה בטח. יאללה חייבת לרוץ". "גלית! גלית! גלית?הלו??"

טוב, כמובן שהשמות והאירועים בדויים - אבל הכוונה ברורה. בימים האחרונים עשיתי חישוב בלתי מדעי בעליל, ממנו עלה שכל יום אני שורף כשעה על שיחות סרק, מיילים סרק, ותכתובות סרק עם יחצנים, שכל קשר בין מה שהם שולחים לבין תכני העיתון מקרי בהחלט. זה יותר מ-25 שעות בחודש, בהם יכולתי לעשות ג'וגינג, להיפגש עם חברים, או לשפר את העולם (טוב, אולי לא לשפר את העולם אבל בהחלט לטחון כמה המבורגרים...).

אני יודע שאתם מבצעים את התפקיד , ולעיתים (לרוב?) לכם פחות נעים מאיתנו. אני יודע שבעל/ת המשרד בא אליהם בבוקר עם הדרישה החד-משמעית: "האייטם הזה נכנס, לא מעניין אותי שום תרוץ שלך או שלהם". אני גם יודע שעשרות ומאות גופים 'לא סקסים' מתחרים כל יום על מקום בעיתון, ולחלק מהם מגיע, וחלק מהידיעות כלל לא נקראות על ידי העיתונאים. הכל אני יודע, ועדיין, קצת יותר מקצועיות בענף הזה תעשה את החיים של כולנו הרבה יותר קלים, והרבה פחות לא נעימים.