תרחיש אפשרי או הצעה הזויה? "יש לקבע את מחיר הדלק לרכבים בשנת 2011"
בעקבות
לדברי לין, הרכבים מהווים כלי עבודה לכל דבר ואין להתייחס אליהם בדרך אחרת- "אם בגלל ההעלאות התכופות במחירי הדלקים, מאות אלפי עובדים לא יוכלו להשתמש ברכביהם, משמעות הדבר היא בזבוז שעות עבודה רבות ועלות גבוהה ביותר למשק. באופן מיוחד, משמעות הדבר היא פגיעה ישירה במגזר העסקי שמנהל ציי רכב רבים לצורך אספקת מוצרים ושירותים, שעלות השימוש ברכב מהווה חלק מהותי מתקציבם השוטף".
לין מציע לשר האוצר כי כנגד כל העלאה במחיר הדלק תהיה הפחתה מקבילה ובסכום שווה של הבלו על הדלק. בשנה האחרונה עמדו הכנסות המדינה ממסי דלק על כ- 15 מיליארד שקל שמהווים כ- 7.5% מכלל הכנסות המדינה ממסים. לדעת לין, ניתן לבצע מהלך זה מבלי לפגוע בהכנסות המדינה ממסים בהתאם לתקציב 2011 בשלוש דרכים:
הראשונה, בחינה מחודשת של שורת הטבות המס או פטורים ממס. כך לדוגמא, אין שום הגיון מדוע עובד חברת חשמל מקבל שיעור מס הכנסה מופחת על עבודה במשמרת שנייה ושלישית בעוד שאחיות העובדות במשמרות לילה בבתי חולים לא מקבלות הטבת מס דומה. השנייה, אכיפה מוגברת בגביית מסים, ובעיקרה הקפדה ושכלול כל מערכת ניכוי במקור. והשלישית, באמצעות העלאת הכנסות המדינה ממיסים אחרים (הנפרדים מהמס על הדלק) לאור צמיחת המשק וירידת נתוני האבטלה.
לין הדגיש בפני שר האוצר כי להעלאת מחירי הדלק אפקט פסיכולוגי חזק המערער את תחושת היציבות במשק על כן, לדבריו, חשוב להנהיג מדיניות נכונה שתייצב את מחירי הדלק ושהודעה על מדיניות זו תצא באופן דחוף ככל האפשר. כמו כן, הוסיף לין כי העלאת מחירי הדלקים תביא גם לצמצום השימוש ברכבים, דבר שישפיע ישירות על ירידת הכנסות המדינה מהבלו על דלקים.
- 8.שמעון 02/05/2011 10:07הגב לתגובה זוהם עשו לעצמם מבלי להתחשב בציבור הבוחרים הם רוששו את כל האזרחים
- 7.בר אל 02/05/2011 09:13הגב לתגובה זולחייב אותם להוציא מכיסם הפרטי א.תחזוקת הרכב ב. הוצאות דלק .וכל ההוצאות הנילוות להחזקת הרכב ואז תיראו את פרצופם האמיתי.חוץ מלהעלות מיסים ואת יוקר המיחייה אתם לא יודעים לעשות כלום לכו הבייתה גנבים העם טיפש והוא אשם
- 6.המדען 01/05/2011 15:34הגב לתגובה זושיעורי מס ההכנסה שסקטורים ישלמו יקבעו לפי בדיקת דם. פשוט לקחת מאה דגימות מכל סקטור. בעלי דם כחול ישלמו כמובן פחות ויקבלו גם הנחה על שמלות מלכותיות - חבל לבוא לארועים מסויימים רק עם שמלה אחת.
- 5.כל הכבוד לאוריאל לין! (ל"ת)חיים 01/05/2011 14:32הגב לתגובה זו
- אני מסכים (אסו)לין צודק (ל"ת)נפיח 02/05/2011 05:46הגב לתגובה זו
- נכון !!! מחירי בנזין סורפים חיים שלנו! (ל"ת)יוציה רסקין 01/05/2011 14:55הגב לתגובה זו
- 4.ביבי הביתה 01/05/2011 14:24הגב לתגובה זוהכל טוב ויפה אבל יש רק דבר אחד קטן ,לשר האוצר שלנו אין מושג בכלכלה והוא פשוט לא מבין מה מדברים איתו!!!
- 3.אסי 01/05/2011 14:22הגב לתגובה זופה זו הארץ הקודש המוב...תחת
- 2.איך אני מתעב הצעות פופוליסטיות שאין בהן כלום (ל"ת)יוסי 01/05/2011 14:17הגב לתגובה זו
- 1.יותר פשוט לזרוק את הליכוד וראשיו לתמיד (ל"ת)מוטי 01/05/2011 14:09הגב לתגובה זו
- שבתאי 01/05/2011 16:56הגב לתגובה זוהרי אינך כותב זאת כדי להפיל את המרכז ולהעלות את השמאל, נכון???
- נכון-אין תשובה אחרת (ל"ת)יוסי 01/05/2011 14:21הגב לתגובה זו
- אמת!!! (ל"ת)בני 01/05/2011 15:06

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.52% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
