מפלס הפחד באג"ח אמפל: האירועים בסיני מזניקים את התשואה, המניה יורדת 15%
עצירת זרימת הגז ממצרים לישראל מטלטלת את איגרות החוב של אמפל אמריקן שמאבדות גובה בחדות. בעקבות הירידות החדות, התשואות על איגרות החוב מזנקות לרמה של 12%-14%.
לחברת אמפל ישנן שלוש סדרות אג"ח בהיקף כולל כמיליארד שקל (אמפל אמרי אגח א, אמפל אמרי אגח ב, אמפל אמרי אגח ג). בעקבות הדיווחים על הפסקת הגז לישראל שוב עולה היום מפלס הפחד בקרב המשקיעים ושלושת סדרות האג"ח צונחות בכ-7% כל אחת.
הבוקר הופסקה הזרמת הגז לישראל על ידי שותפות EMG המצרית. חמושים תקפו הלילה את מסוף הגז שבאזור אל עריש ואספקת הגז ממצרים לישראל, ירדן, סוריה ולבנון הופסקה.
בחודש פבואר כאשר החלו רק המהומות במצרים ובטרם הופסקה זרימת הז נסחרו איגרות החוב של אמפל מסדרה א' בתשואה של 3%. בתוך ימים ספורים זינקו תשואות האג"ח לרמה של 7% ובתחיל מארס כבר עלו התשואות לרמה של 10%.
חידוש האספקה של הגז הצליח להוביל להתאוששות זמנית במחירי איגרות החוב שירדו לרמה של 8% אולם הדיווחים הלילה משקפים חשש כבד מצד המשקיעים לכך שישנו סיכון לא מבוטל בהשקעה בחברה שלה תלות מהותית ב-EMG.
בתוך כך, מחר צפויה אמפל לקיים אסיפה עבור מחזיקי איגרות החוב שבה הם יעודכנו על מצב עסקי החברה. בעקבות הפיצוץ במסוף הגז, כמות סימני השאלה שמציבים המשקיעים להנהלת החברה רק הולכים ועולים.
כמובן שגם מניית אמפל חוטפת חזק מהאירועים. המניה פתחה בירידה של 12% ונסחרת כעת ברמה של 5 שקלים בדיוק, רמת שפל מאז תחילת 2009.
- 2.ישרמקו ורציו בשער זהה...נדיר (ל"ת)קעקוע 27/04/2011 10:44הגב לתגובה זו
- 1.Gurnisht 27/04/2011 10:37הגב לתגובה זועל אף צרותיו של יוסי מימן הוא מחלק דיוידנד, ואילו דלק וים תטיס משתמשים בכספי המשקיעים בתעודות השתתפות בתמר בלויתן שהוצאותיהם, רק ביחסי ציבור וכל הקשור בשישינסקי והוצאות רבות יותר בפרויקטים אלה, מעל החזוי. המשקיע בשות' משלם עבור כל הוצאה , תמלוגים לשותף הכללי. אז מדוע לחלק דיוידנד?
- מתי חילקו דיוידנד? חמש שנים לפחות לא חילקו (ל"ת)יעקב.ב 27/04/2011 13:26הגב לתגובה זו
- פרפ" קנט 27/04/2011 11:56הגב לתגובה זואם מחלקים דיבידנדים כנראה שיש גם רווחים וגם הרבה כסף
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
