אירופה סגר בירוק חזק: מניות חברות הטכנולוגיה הובילו, הדאקס זינק 3%

הסגירה החיובית אמש בארה"ב סיפקה תמיכה. פג'ו טיפסה 4.7% לאחר הדו"חות. ומה קרה לשותפות חיפושי נפט שאיכזבה את המשקיעים?

המדדים המובילים בבורסות אירופה עקבו אחר המתרחש בגזרה הגלובלית, ורשמו היום עליות חדות. הנתונים החיוביים משוק הנדל"ן בארה"ב וכן עונת הדו"חות סיפקו רוח גבית, כמו גם עליות השערים הבוקר באסיה שהחדירו אופטימיות לשוקי ההון ביבשת הישנה.

עם סיום יום המסחר באירופה, מדד הדאקס בפרנקפורט זינק ב-3%, מדד הפוטסי בלונדון עלה 2.1%, הקאק 40 בפריס טיפס ב-2.5% והמדד האזורי סטוקס 600 הוסיף 1.7% לערכו.

בגזרה המוניטארית, הבוקר חשף הבנק המרכזי באנגליה את הפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה לחודש אפריל, בה נקבעה הותרת שיעור הריבית על 0.5%. בין היתר ניתן לראות כי ההחלטה התקבלה ברוב קולות של 6-3, כאשר היו גם כאלו שקראו להעלאה חדה ישירות ל-1%. באשר לתכנית רכישות האג"ח, נראה כי קיים רוב ברור שלא להרחיב מעבר ל-200 מיליארד ליש"ט.

בגזרת המטבעות האירו זינק מול הדולר ב-1.15%. בראיון ל"אייריש טיימס" הסביר מנואל אוליברי, אסטרטג מט"ח ב-UBS כי "המשקיעים מתמקדים ברווחים שמגיעים מהדו"חות בארה"ב ושואבים בטחון להשקיע במטבעות בעלי סיכון גבוה יותר. תשומת הלב אינה מופנית כעת לבעיות של האיחוד האירופי".

יצרנית הרכב השנייה בגודלה באירופה, חברת פג'ו סיטרואן, מרכזת עניין במסחר בפריז. המניה עלתה 4.7%, זאת לאחר שאתמול דיווחה על גידול של 10% ברווחי החברה לרבעון הראשון של 2011, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה גדלו מ-14 מיליארד אירו ל-15.41 מיליארד אירו, ובכך עקפה החברה את התחזיות שחזו הכנסות של 14.8 מיליארד אירו.

בסקטור הגז והנפט בולטת היום מניית בואולבן (BowLeven). המניה צנחה יותר מ-12% במסחר בלונדון. זאת לאחר שחברת קידוחי הנפט, אשר מתמקדת במאגרי נפט וגז בקמרון, דיווחה כי הבדיקות הראשוניות חושפות כמויות נפט מעטות ביחס למה שצפו קודם לכן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חי 20/04/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    חברות בארהב מרוויחים מיליונים אומילירדים והבורסה לא מגיבה בהתאם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.