הקבלנים: "ניוד זכויות בתמ"א 38 יאפשר חיזוקן של 200 אלף דירות"
לקראת דיון שייערך מחר במועצה הארצית לתכנון ובנייה בנוגע להקלות בתוכנית תמ"א 38, טוען היום סגן נשיא התאחדות הקבלנים, איציק אמסלם, כי תוספת של 2.5 קומות בשילוב אישור של ניוד זכויות תאפשר את חיזוקן של 200,000 דירות בישראל ותאפשר להגן על ציבור של קרוב למיליון איש במקרה של רעידת אדמה.
על פי הבדיקה וההערכות של כלכלני אגף הבניה והיזמות 60% מהבניינים הפוטנציאליים לביצוע התמ"א אינם מגיעים לכלל ביצוע בשל כשלים תכנוניים, כלומר לא מתאפשרת יצירת מקומות חניה, צפיפות בין מבנים, מחסור בתשתיות, וכו'. כ- 30% מהבניינים הפוטנציאליים לחיזוק אינם מגיעים לביצוע בגלל חוסר כדאיות כלכלית ומה שנותר זה רק 10% בניינים עם פוטנציאל לחיזוק.
מחר תדון המועצה הארצית בהצעה להגדיל את תוספת הזכויות לשתי קומות וחצי ולשלב אפשרות לניוד זכויות . אמסלם מסביר כי ניוד זכויות משמעו שבבניינים שבהם יש כשל תכנוני שאינו מאפשר את חיזוק הבניין הקבלן המחזק יקבל את תוספת זכויות הבניה בפרויקט חדש שאותו הוא בונה באותה רשות ( כנהוג בתל אביב במסגרת תוכנית השימור ) ובכך חיזוק הבניין יתבצע ללא התוספת אך עדיין הדיירים לא ישלמו על החיזוק ומימונו יתבצע באמצעות מתן זכויות לקבלן בפרויקט אחר. תוספת הקומות מקומה אחת ל2.5 קומות תאפשר להסיר חסמים בחיזוק מבנים הנובעים מאי כדאיות כלכלית.
אמסלם מסכם ואומר כי השילוב של ניוד זכויות ותוספת קומות יאפשר חיזוקן של 200,000 דירות בישראל מתוך 400,000 דירות פוטנציאליות ויגן כאמור על ציבור של קרוב למיליון נפש מפגיעה במקרה של רעידת אדמה. "תוספת של 2.5 קומות ללא תוכנית הניוד תאפשר חיזוקן של 120,000 דירות ולולא אישור תוספת הקומות או ניוד הזכויות פוטנציאל החיזוק יעמוד על 10,000 דירות בלבד".
- 2.פטור ממיסים וכופר 04/04/2011 19:47הגב לתגובה זוחניה יפטרו הביקוש לדירות במספרים הרבה יותר גבוהים.
- 1.רפי 04/04/2011 17:55הגב לתגובה זואני חושב שזה רעיון גהוני כי אני בתור אחד שמתעסק בתחום וניתקל בהרבה בניינים שמעוניינים לישם תמ" א 38 אבל אני אפילו לא חושב להתחיל כי יש בעיה ליצור חניות או להוסיף ממ" ד ויש עוד הרבה בעיות תכנוניות שמעכבות ובצורה של ניוד זכויות אוליי תיהייה גם הסכמה יותר מהירה של הדיירים ללא שום בעיה של תוספת חניות ושכנים נוספים לתגובות [email protected] למי שמעוניין לבצע תמ" א אנחנו חברה שמתהליך החתימה ועד ביצוע הפרויקט בפועל קבוצת ניסים ימין www.yamin-g.co.il
- מאוכזב 05/04/2011 10:19הגב לתגובה זואבל לא יצא כלום המנהל לא חוזר בחברה לא יודעים מה להגיד והכל נראה לא רציני חבל אני בתהליך מתקדם עם חברה אחרת
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
