תעוזה מסכמת שנה: רווח של 2.7 מיליון דולר, הכריזה על דיבידנד ורכישה עצמית
קרן ההון סיכון תעוזה פרסמה הבוקר (ג') את תוצאותיה הכספיות השנתיות. גולת הכותרת מבחינת המשקיעים צריכה להיות מרוכזת פחות בתוצאות הכספיות של החברה אלא דווקא בהכרזה על הדיבידנד בהיקף של שבעה מיליון שקל והתוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של שני מיליון שקל נוספים.
קרן ההון תעוזה שמניותיה נסחרות בבורסת תל אביב משקיעה בחברות עתירות ידע, בעיקר בתחומי המכשור הרפואי, תעשיית המוליכים למחצה. תעוזה השקיעה עד עתה ב-20 חברות סכום כולל של 45 מליון דולר, מימשה השקעתה ב -11 חברות, מזה מימוש חלקי ב 6 חברות וחברה אחת, נובה, שהונפקה בנאסד"ק, כשחלק ניכר מההשקעה בחברה זו מומש.
את שנת 2010 מסכמת הקרן עם רווח שנתי של 2.7 מיליון דולר ובשנתיים האחרונות הרווחים הסתכמו ב-6.7 מיליון דולר. בסוף השנה בקופת החברה ישנם 10.2 מיליון דולר לעומת 2 מיליון דולר בסוף 2009. הגידול החד בקופת המזומנים נובע ממכירת מניות של חברת נובה במהלך השנה.
לחברה יתרת החזקה במניות נובה ששוויין ליום המאזן כ- 6.6 מיליון דולר ובכוונתה למכור מניות אלו במהלך השנה. כמו כן לחברה זכות לממש חלק מאחזקתה בחברת ביונס בהיקף של 3.3 מיליון דולר. לאחר קבלת הכסף ממימושים אלו קופת החברה של תעוזה תסתכם בכ-23 מיליון דולר.
לדברי אבי קרבס מנכ"ל תעוזה: "שנת 2010 הייתה שנה פורייה מאוד מבחינת החברה, בה הראינו את יכולת הביצוע ומימוש האסטרטגיה של החברה. החברה קטפה את פירותיה בחברות בהן השקיעה כגון נובה ובנוסף ממשיכה באסטרטגיית המיקוד שלה: השקעה בחברות עם פוטנציאל עסקי גדול, הצפויות להגדיל באופן משמעותי את ערכן תוך פרק זמן לא ארוך וייצרו הצפת ערך משמעותית לתעוזה".
בקרן ההון סיכון הנסחרת לפי שווי של כ-70 מיליון שקל החליטו לנצל את קופת המזומנים הדשנה כדי להחזיר כסף למשקיעים. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 7 מיליון שקל לבעלי המניות. במקביל, החברה תבצע החברה רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 2 מיליון שקל.
- 1.נדב 29/03/2011 10:17הגב לתגובה זוכל הכבוד להנהלת החברה על אסטרטגיה וניהול השקעות מוצלחים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
