בעקבות עליית המחירים: גידול של 71% בהתחלות בנייה של דירות 3 חדרים
על פי נתוני הלמ"ס שעובדו על ידי התאחדות הקבלנים עולה, כי בשנת 2010 ישנה עלייה קלה במספר התחלות הבניה של דירות קטנות בנות 3 חדרים אשר הוחל בבנייתן וירידה בבניית דירות בנות 6 חדרים ומעלה.
מהנתונים עולה, כי בשנת 2010 הוחל בבנייתן של 1,843 דירות בנות 3 חדרים לעומת 1,076 דירות בשנת 2009. שינוי המגמה מתרחש גם בדירות גדולות בנות 6 חדרים ומעלה. בשנת 2009 הוחל בבניית 9,587 דירות גדולות לעומת 9,368 דירות בשנת 2010.
עם זאת, דירות 4-5 חדרים עדיין שומרות על הדומיננטיות בשוק. בשנת 2010 הוחל בבנייתן של 15,529 דירות בנות 4 חדרים לעומת 12,426 דירות בשנת 2009. בדירות 5 חדרים העלייה מתונה יותר 11,666 דירות בשנת 2010 לעומת 10,178 בשנת 2009.
מניתוח הנתונים עולה, כי בשנת 2010 כ-54% מהדירות שהוקמו היו דירות גדולות בנות 5-6 חדרים לעומת 57% בשנת 2009. הדירות הקטנות בנות 3-4 חדרים כבשו בשנת 2010 נתח של 44.5% מכלל הדירות שהוחל בבנייתן לעומת 38.8% בשנת 2009.
לדברי מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור, "אנו מעריכים כי המגמה תמשך גם בשנת 2011 ו- 2012 ונראה בנייה של יותר דירות 3 ו-4 חדרים זאת גם לאור עליית מחירי הדירות שדחקו את הזוגות הצעירים מהשוק של הדירות החדשות ומחייבים את הקבלנים לבנות יותר גם למגזר הזה, וגם לאור פעילותו של שר השיכון אריאל אטיאס לתכנן מחדש קרקעות שיוצאות לשיווק על ידי המנהל ולחייב בנייתן של יותר דירות קטנות. עם זאת, מציין כידור כי הבעיה המרכזית היא שדירות שמתוכננות היום יבנו בפועל רק עוד זמן רב ולכן לא מדובר בהיצע שעונה על הביקושים הקיימים היום".
רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק מוסיף כי בניית דירות קטנות תפתור במידה מסוימת את מצוקת הדיור. לדבריו " ניתן לפתור את מצוקתם של הזוגות הצעירים שאינם יכולים לרכוש דירות במרכז הארץ בשל המחירים הגואים, על ידי בנייה מהירה של דירות קטנות וזולות יותר בנות 3 ו- 3 וחצי חדרים באזורי הביקוש. מהלך זה יאפשר גם ליצור מלאי גדול יותר של דירות באזורים אלה". לדבריו , על מנת לאפשר בניה מהירה של דירות קטנות ניתן להרחיב את חוק שבס ל- 30%".
רפי צרפתי, מנכ"ל משותף בצרפתי צבי ובניו, אומר כי "למרות המחירים הגבוהים, כלכלית כדאי לעשות מאמץ נוסף ולרכוש דווקא דירה גדולה יותר בת 4 חדרים. צריך לזכור שההבדלים במחירה של דירת 3 חדרים לעומת דירת 4 חדרים קטנים יחסית. בנוסף, גם מעבר דירה עולה המון כסף החל ממחירי ההובלה דרך רכישת רהיטים שיתאימו לדירה החדשה ועד מסים והיטלים שונים שרוכשי הדירות חייבים לשלם".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
