דוחות

שנת שיא לפרוטרום: הרווח הנקי זינק ב-33% לרמה של 44.1 מיליון דולר

יצרנית הטעמים חזרה לפסי צמיחה וחתמה את 2010 עם עלייה של 6% בהכנסות ל-451 מיליון דולר. תזרים המזומנים החזק של החברה אפשר לה להמשיך ולהקטין את רמת המינוף
תומר קורנפלד |

חברת פרוטרום העוסקת בייצור טעמים וחומרי גלם המשמשים לייצור מזון, מזון ותמציות טעם וריח פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה הכספיות השנתיות המצביעות על שנת שיא ברווח הנקי וצמיחה קלה בהכנסות.

פרוטרום המנוהלת על ידי אורי יהודאי חתמה את שנת 2010 עם הכנסות של 451.1 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת שנת 2009. רמת מכירות זו מצביעה על כך שפרוטרום חוזרת לפסי צמיחה לאחר שבשנת 2009 הציגה ירידה במכירות.

בשורה התחתונה מציגה פרוטרום רווח שיא שנתי ב-2010. הרווח השנתי של החברה הסתכם ב-44.1 מיליון דולר, עלייה של 33% לעומת שנת 2009. רווח זה גם גבוה יותר מהרווח שנרשם בשנת 2008 שבו נרשמו הכנסות גבוהות יותר מאשר בשנת 2010.

את הרבעון הרביעי של 2010 מסכמת פרוטרום עם הכנסות של 112.4 מיליון דולר ורווח נקי של 8.8 מיליון דולר - שיפור קל לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בישיבתו האחרונה החליט דירקטוריון חברת פרוטרום לחלק למשקיעים דיבידנד צנוע בהיקף של כ-11.6 מיליון שקל - כ-10% יותר מאשר שנת 2009. מדובר בדיבידנד צנוע בשיעור שאינו משמעותי.

בשנת 2010 ייצרה פרוטרום 62 מיליון דולר מפעילות שוטפת, זאת לעומת 84.9 מיליון דולר בשנת 2009. את התזרים החזק ניצלה פרוטרום כדי להקטין את רמת המינוף שלה - החברה פרעה התחייבויות לזמן ארוך בהיקף של כ-44 מיליון דולר ופרעה גם התחייבויות לזמן קצר בהיקף של כ-2 מיליון דולר נוספים.

מגמה זו נמשכת מספר שנים מאחר והחברה לא ביצעה רכישות משמעותיות בשנתיים האחרונות (בתחילת 2011 ביצעה שתי רכישות קטנות). בסוף 2010 רמת החוב מסך הנכסים עומדת על כ-31% לעומת רמה של 39% לעומת סוף 2009. ככל שהמגמה של הקטנת המינוף תימשך - הדבר ייאפשר לפרוטרום לבצע רכישה משמעותית בהיקף גדול.

אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של פרוטרום: "פרוטרום מרחיבה בהתמדה את חדירתה לשווקים המתעוררים, המתאפיינים ברמת צמיחה גבוהה ובדרישה גוברת למוצרי החברה, ובו בזמן ממשיכה לצמוח בשווקים המסורתיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.