גזית גלוב מחממת מנועים: FCR וסיטיקון רכשו מרכזים מסחריים ב-790 מיליון שקל

חברות הבת הפועלות בקנדה ובצפון אירופה רכשו מרכזי קניות בקנדה ובאסטוניה. שי ליפמן מ-IBI: "יש לנצל את מחירי השוק בגזית גלוב ולהגדיל אחזקות"
לירן סהר | (2)

במהלך הימים האחרונים הודיעו חברות הבת של גזית גלוב, FCR וסיטיקון, על רכישת שני נכסים בהיקף כולל של כ- 790 מיליון שקל. FCR, חברת הבת הקנדית, דיווחה על השלמת הרכישה של Place Portobello, מרכז קניות עם שטח להשכרה כולל של כ- 47 אלף מ"ר. הנכס ממוקם על מגרש של כ- 162 דונם במטרופולין העיר מונטריאול והוא נרכש תמורת סך כולל של כ- 73.5 מיליון דולר קנדי. מתחילת השנה FCR ביצעה רכישות של נכסים בהיקף של כ -108 מיליון דולר קנדי. סיטיקון, חברת הבת הפינית, הודיעה על רכישת Kristiine Shopping Centre אשר ממוקם בעיר הבירה של אסטוניה, טאלין. הנכס כולל שטח להשכרה של כ- 42.6 אלף מ"ר והינו מרכז הקניות השני בגודלו בעיר אחרי מרכז הקניות Rocca al Mare, גם הוא של סיטיקון. הנכס נרכש תמורת סך כולל של כ- 105 מיליון אירו וסגירת העסקה (closing) צפויה במחצית השנייה של השנה. בנוסף, הודיעה היום גזית גלוב על רכישת 2 מיליון מניות חברת הבת אקוויטי וואן מאלוני חץ, המהוות כ- 1.88% מהון המניות של אקוויטי וואן ובתמורה כוללת של 36.5 מליון דולר. לדברי שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, גזית גלוב מביעה אמון באקוויטי וואן. "אלוני חץ כנראה מצטיידת במזומנים לקראת הרכישה בפריס, מאידך דוחה מעט את הנפקת ההון שהיתה בתכנון בשל מחירי שוק נמוכים בעיניה (לאור ההכרות שלי עם נתן חץ לא סביר שהוא ינפיק הון בחברה שלו בדיסקאונט של מעל 20% על ה- NAV הסחיר שלה). יש לנצל את מחירי השוק בשתי החברות ולהגדיל אחזקות. התוצאות של שתיהן ב- 2010 היו מצויינות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנליסט ותיק 21/03/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    עבודה בעיניים. בקנדה העסקאות משקפות " החלפת כסף" . פער של 50-75 נקודות בסיס על מחיר הכסף. המרכז שנרכש מחייב שיפוץ מקיף בהשקעה גדולה. את הפירות, אם בכלל, יראו רק בעוד כמה שנים. לגבי אסטוניה - שם התשואות קצת יותר גבוהות אבל קיים הסיכון של המדינה.
  • 1.
    ההאחד 21/03/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    מה שכותבים בכתבות זו אלו מניות שכבר הגופים הגדולים עמוק ביפנים. עכשיו הם יממשו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.