השנה ש-IDB תעדיף לשכוח: ההון העצמי של כור התכווץ ב-2.4 מיליארד שקל ב-2010

חברת האחזקות חתמה את 2010 עם הפסד חשבונאי של 536 מיליון שקל ועל הנייר מחקה את רוב הרווחים העצומים שרשמה בשנת 2009. הסיבה להפסד: תוצאות חלשות של מכתשים ושערוך שלילי של ההשקעה בקרדיט סוויס
תומר קורנפלד | (12)

בשנת 2009 התגאו בכירי קבוצת IDB בשנה המוצלחת במיוחד וההשקעות האיכותיות שביצעו בקרדיט סוויס. שנה מאוחר יותר חותמי בכירי הקבוצה על דו"ח גרוע במיוחד בחברת האחזקות כור המצביע על הפסד חשבונאי של 536 מיליון שקל. בשקלול שינויים בקרנות הון, ההפסד הכולל של חברת האחזקות הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל.

כור היא חברת האחזקות של דנקנר שני הנכסים המרכזיים שלה הם אחזקותיה בחברת מכתשים אגן והשקעה בבנק השוויצרי קרדיט סוויס. לשם ההשוואה בשנת 2009 רשמה כור רווח חשבונאי של 2.17 מיליארד שקל ורווח כולל של קרוב ל-2.5 מיליארד שקל.

נכון לסוף 2010 החזיקה כור ב-38.6 מיליון מניות של בנק קרדיס סוויס שהם כ-3.25% ממניות הבנק ובהשקעה של 6.97 מיליארד שקל. נכון לסוף השנה, שווי אחזקותיה של כור בבנק נאמד ב-5.54 מיליארד שקל - דבר שהוביל להפסד של 1.43 מיליארד שקל על השקעתה (על הנייר). מתחילת 2011 התאוששה מעט ההשקעה בקרדיט סוויס וכיום מופסדת כור על השקעתה כ-1.3 מיליארד שקל.

גם השקעתה השנייה של כור לא עלתה יפה בשנה החולפת. מכתשים אגן חתמה את שנת 2010 עם רבעון רביעי חלש במיוחד הכולל הפרשה גבוהה לפרישת עובדים כחלק מעסקת כימצ'יינה. תרומתה של מכתשים אגן להפסדי כור נאמדו בשנה החולפת ב-254 מיליון שקל.

ברבעון הרביעי של שנת 2010 רשמה כור הפסד חשבונאי כ-420 מיליון שקל וההפסד הכולל הסתכם ב-955 מיליון שקל. מתחילת 2011 ירדה מניית כור ב-7%.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    השר נאמן 18/03/2011 07:44
    הגב לתגובה זו
    כדי שלא ייקחו את כל הכסף בשנה טובה, ויהיה ממה " לקנוס" את הבכירים בשנה גרועה. רק ככה הם יחשבו על המשקיעים ועל הטווח הארוך.
  • 10.
    א 18/03/2011 04:53
    הגב לתגובה זו
    למה? כי אין להם כל השפעה על ריווחי החברות.
  • 9.
    כלכלן 18/03/2011 03:42
    הגב לתגובה זו
    הם בד" כ מחייכים וחוגגים בכתבות על אידיבי
  • 8.
    לא מתרשם מהירידה בשווי מכתשים אגן - זה זמני (ל"ת)
    הרי יש עסקה אוטוטו 17/03/2011 23:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קורא חד עין 17/03/2011 20:40
    הגב לתגובה זו
    זה עמי אראל
  • 6.
    משקיע לשעבר 17/03/2011 19:49
    הגב לתגובה זו
    אלה ימשיכו לזרום והמנהלים ימצאו נוסחה חדשה שתראה שגם השנה מגיע להם בונוס. ככה זה שם למעלה. אני לא מחזיק מהם ולא מחזיק את המניות שלהם.
  • קורא חד עין 17/03/2011 20:41
    הגב לתגובה זו
    בגלל מבנה הפירמידה
  • 5.
    הגאונים שקבלו מענקים ש.קודמת - שיחזירו (ל"ת)
    חיים 17/03/2011 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פנחס רבין 17/03/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
    שיעשה שיקוף ריאות.הולך לפי עצות של בעלי אוב.
  • 3.
    כור יחלק דיווידנד מ רווחים של שנים קודמות (ל"ת)
    דיווידנד 17/03/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון פיאדה 17/03/2011 17:40
    הגב לתגובה זו
    מעבר לדבידנדים, אם כבר מזכירים את העסקה אז למה לא לציין שכור עומדת לקבל מילארדים על חשבון מכירה עתידית של המניות אותם תוכל למנף? למה לא לרשום שהשווי של מכתשים בספרים הוא לפי מחיר השוק לפני העסקה - מה שנותן לה רווח עצום בפועל (לכשהעסקה תצא לפועל)... אה רוצים להוריד את מחיר המנייה בשביל לאסוף בזול... הבנתי...
  • 1.
    ברוקר 17/03/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
    אם תחשבו את הדווידנים שקיבל מקרדיט סוויס אז החשבון יהיה שונה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי