לראשונה: חבס תחלק דיבידנד בסך 25 מ' ש'; מקימה מטה בארה"ב
חברת חבס מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-108.7 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של כ-50.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה הכפילו את עצמן בשנת 2010 לעומת 2009 והסתכמו בכ-840 מיליון שקל, עקב הכרה בהכנסה ממכירת דירות בפרויקט שדרות רוטשילד 1 ו-Yoo Tel Aviv. יצויין כי עד למועד פרסום הדוחות, היקף המכירות בפרויקטים Yoo Tel Aviv ושדרות רוטשילד 1 הסתכם לכ-1.924 מיליארד שקל.
הרווח התפעולי בשנת 2010 הסתכם בכ- 245.6 מיליון שקל לעומת כ- 93.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם לסך של כ- 77.9 מיליון שקל בהשוואה לסך של כ- 49.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יצויין כי דירקטוריון החברה הודיע על חלוקת דיבידנד מזומן על בסיס תוצאות 2010, בסך של כ-25 מיליון שקל, כ-62 אגורות למניה, שישולם ב-6.4.2011. זו הפעם הראשונה הראשונה בתולדות החברה שמחולק דיבידנד לבעלי המניות.
ההכנסות מנדל"ן מניב ב- 2010 הסתכמו לסך של כ- 41 מיליון ש"ח, בהשוואה לסך של כ- 47 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות מנדל"ן מניב בהשוואה לאשתקד נובעת בעיקר ממכירת בניין משרדים ומסחר בבאזל בשוויץ.
הרצל חבס יו"ר הקבוצה מסר: "האסטרטגיה של הקבוצה בישראל מתמקדת ביזום פרויקטים ייחודיים משמעותיים בגודלם בהם הקבוצה יכולה להביא לידי ביטוי את יכולותיה היזמיות ולהעניק ערך מוסף גבוה המשתקף בתוצאות כספיות מצוינות ורווחיות גבוהה במיוחד. לאור התוצאות המצוינות והיקף המקורות הפנויים החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד, חלוקה אשר לא תפגע כמובן ביכולותיה של החברה להרחיב פעילותה. מכלול המהלכים שביצענו ממקמים את החברה עם יתרות נזילות משמעותיות, וזאת בנוסף למקורות אשראי משמעותיים שאינם מנוצלים כיום, אשר יאפשרו לנו הוצאה אל הפועל של התוכנית האסטרטגית שלנו להרחבת הפעילות בתחום הנדל"ן בישראל, במערב אירופה ובצפון אמריקה".
חבס הוסיף כי "כפי שהודענו השנה, אנו בוחנים בין היתר עסקאות לשיתופי פעולה אסטרטגיים (JV) עם חברות מקומיות בשווקים האמורים ואנו סבורים כי, בשנים הקרובות חלק משמעותי מהשקעותינו יופנה ליעדים אלו, זאת במקביל לאיתור עסקאות משמעותיות והרחבת פעילות בישראל."
בנוסף לאמור, החברה הודיעה היום כי הודיעה היום כי תקים מטה פעילות בארה"ב כחלק מתכניתה האסטרטגית להרחבת פעילות בצפון אמריקה ואיתור הזדמנויות עיסקיות בארה"ב וקנדה, וכן על סבב מינויים בהנהלת הקבוצה.
אייל רגב, מנכ"ל הקבוצה מזה שלוש שנים וחצי, יעתיק מקום מושבו לארה"ב וינהל משם את פעילות הקבוצה בצפון אמריקה. את כיסאו כמנכ"ל הקבוצה יתפוס רונן עקביה, שמכהן בשלוש השנים האחרונות כסמנכ"ל פיתוח בקבוצה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
