לא מפסיקים לבשל בטלוויזיה: השף צחי בוקששתר יגיש תכנית חדשה ב'רשת'

אחרי שהגיש את 'טעמים' במשך 12 שנה ב'חינוכית 2', מגיע בוששתר עם התכנית 'מישהו לבשל איתו', שתשודר מהשבוע הבא בימים ראשון עד שלישי
אלכסנדר כץ | (4)

בשבוע הבא תעלה תכנית בישול חדשה בשידורי רשת, 'מישהו לבשל איתו' בהגשת השף צחי בוקששתר. התכנית תשודר בימים ראשון עד שלישי, מ-18:50 ועד ל'תכנית חיסכון' ב-19:30. את התכנית יערוך דיוויד מוס.

במשך 12 שנה הגיש בוקששתר תכנית בישול ב'חינוכית 2' בשם 'טעמים'. בתכנית החדשה יציע בוקששתר הצעות למנות ראשונות, עיקריות ואחרונות.

בוקששתר יארח בכל אחת מהתכניות מומחה קולינרי, וזאת על סט עגול באולפן גדול שיצולם ב-360 מעלות ובו 4 עמדות בישול שונות. סט התכנית יורכב בהתאם לנושא המרכזי ולמומחה המתארח בתכנית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עדנה 29/03/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
    ניראה מעולה,מתי או איפה ניקבל את המירשם?מתארך 28.03.2011 תוכנית אחרונה.
  • 3.
    דייזי 20/03/2011 20:08
    הגב לתגובה זו
    אני לא מגיעה למתכונים ששידרתם בתוכנית החדשה.
  • 2.
    שריאל 17/03/2011 19:26
    הגב לתגובה זו
    מגיע לצחי תוכנית בישול רציני אני משוכנע שהולך להיות גדול.
  • 1.
    לא מפסיקים להיכשל ברשת (ל"ת)
    מה יהיה איתם 08/03/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.