זריקת עידוד לתיירות בת"א: 820 חדרי מלון יוקמו ברחובות דיזנגוף והירקון

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה היום את הקמתם של שני בתי מלון חדשים במקום תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף ובמקום הבור של מלון שרתון
לירן סהר | (3)

הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב אישרה היום שתי תכניות להקמת שני בתי מלון בעיר, האחת ב"בור" של מלון שרתון הישן - פורום פאלאס, והשניה ברחוב דיזנגוף 221, במקום בו ממוקמת כיום תחנת המשטרה. סך הכל יוקמו כ-820 חדרי מלון.

במסגרת תכנית העיצוב למלון "פורום פאלאס", מתוכננים להיבנות 2 מבנים בגובה של 17 קומות, מעל קומת מסד ושירותי מלון במפלס רחוב הירקון. מתחת למפלס רחוב הירקון מתוכננת קומה לשירותי מלון ומסחר ובנוסף מתוכננות שתי קומות חניון תת קרקעי. במסגרת הקמת המלון יורחב רחוב חבקוק וייסלל בו שביל אופניים, כמו כן מתוכנן מעבר הולכי רגל בצידו הדרומי של המלון, בהמשך שדרות נורדאו לכיוון הים. התכנית כפופה לאישור הועדה לשמירת הסביבה החופית.

במסגרת התכנית להקמת מלון ברחוב דיזנגוף 221, החליטה הועדה שרוב רובו של המבנה ישמש כמלון והקומה העליונה תשמש למגורים. במסגרת התכנית מתוכנן בניין אחד בן שני אגפים שצידו האחד בגובה של 6 וחצי קומות וצידו השני בגובה של 8 וחצי קומות.

יצויין כי המגרש שווק על ידי מינהל מקרקעי ישראל וייעודו המקורי הינו מגרש המיועד לאדמות ממשלה. המחלוקת בין היזם לוועדה המקומית נסובה סביב הפרשנות לנושא ייעוד הקרקע, כאשר הועדה דורשת כי השימוש העיקרי ימשיך ויתאפיין כציבורי כדוגמת חניון ציבורי ובית מלון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דיזינגוף 03/03/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    ומי רוצה לגור בשכנות עם בית מלון? יהיו שם שיכורים ודריסת רגל ורעש מהרחוב איזה מין תכנון זה חסר פה בתי מלון? למה אין בתים נורמלים של 3 חדרים לאנשים שרוצים לגור בתל אביב ? למה הכל אדיוטי פה?
  • 2.
    י 02/03/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
    בדבריי האמת אני לא מתכוון לחלק מהדברים ההזויים שאני מודה שכתבתי כגון על אלוהים ישו השמדת העולם וכו-זה כתבתי מתוך כעס.לא לזה אני מתכוון שאני אומר את האמת אלא לעובדות שהיו שבגינם האשימו אותי . הדברים ההזויים הם יותר משאלות או פירוק תיסכול ולא נועד להצביע על כך שאני לא דובר אמת.
  • 1.
    י 02/03/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
    השקר הכי גדול זו האמת וזה היה לרעתי פעמים רבות בחיי אני אומר לאנשים את האמת בפנים והם בד" כ רגילים לשמוע שקרים ולהאמין להם ככה שהם שומעים אותי הם מיד שוללים ולא מאמינים לי. אני חוזר שוב מעולם לא שיקרתי בחיי אני דובר אמת ולכן גם נכנסתי ב12 כי אני חף מפשע והוכחתי זאת שהלכתי עד הסוף לשם כך " הקרבתי" את חיי כדי להוכיח שאני דובר אמת. אם הייתי אשם במשהו הייתי בורח ובוודאי לא נכנס כפי שנכנסתי. בנוסף נכנסתי כי עינו אותי ורציתי שזה ייפסק אני לא מוכן לשתף פעולה עם רצח חפים מפשע אפילו שאני " משתף פעולה" באופן עקיף וכמובן לא גורם באמת לכל הדברים שקורים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".