ישי בלחץ? קורא לממשלה להקצות חצי מיליארד שקל לחיזוק מבני מגורים

שר הפנים אלי ישי קרא היום לממשלה להקצות תקציבים נוספים כדי להרחיב את הכדאיות הכלכלית שבחיזוק מבני מגורים כנגד רעידות אדמה והורה ליצור מסלול ירוק לאישור היתרי בנייה
לירן סהר | (3)

אסון השריפה בכרמל תפס את הממשלה במערומיה בשל אי הערכות מערך הכבאות, כאשר רוב האשמה הופנתה לפיתחו של שר הפנים אלי ישי. כדי למנוע את האסון הבא, החליט ישי להקדים תרופה למכה וקרא היום לממשלה להקצות תקציב מיוחד בסך 540 מיליון שקל למשרדי הממשלה שאחראים על הטיפול בחיזוק מבני מגורים כנגד ריעודות אדמה.

לדברי ישי, הענקת זכויות הבנייה במסגרת תמ"א 38 אינה מהווה תמריץ אפקטיבי מספיק, בפרט בפריפריה. בכוונת ישי ליצור מסלול ירוק לאישור היתרי הבניה, כדי לקצר את הליכי התכנון. בנוסף, הנחה ישי לבחון שורה של צעדים במטרה להרחיב את הכדאיות הכלכלית ובכלל זה: הגדלת זכויות בניה, הענקת תוספת זכויות בנייה מחוץ למגרש בו מצוי המבנה הנדרש לחיזוק, הרחבת תחולת התמ"א גם למבנים שנבנו לפי 1992 לצורך תוספת ממ"ד (כרגע התמ"א חלה על מבנים שנבנו לפי 1980).

יצויין כי משרד הפנים פועל להשלמת האישור להענקת פטור מלא מהיטל השבחה לפרויקטים לפי תמ"א 38. הצעת החוק אושרה לאחרונה על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שיאשרו תמ" א מלא אם 66% מהדיירים רוצים (ל"ת)
    א7 01/03/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ראספוטין בן מדבידיב 28/02/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    כשפרצה(לא המלחמה)אלה שרפה בכרמל ישי זעק-אמרתי לכם להקציב 100 מיליון שקל-לא נסתם הגולל. כי ישי תמיד את כסוי התחת תקשורתי מכין לכל אסון שנצמד אליו עכשיו הוא שוב מילל כמו תן-בשביל לומר לאחר האסון-ומי כאן ענוו ומי גנב?
  • משה 01/03/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    העיריה לא מעניין אותה מתושביה החילונים .לא מאפשרים חיזוק מבנים או פינוי ובינוי. תמה 38 לא מוכר בבני ברק. רעידת אדמה או חס וחלילה אירוע בטחוני אין ממדים איןחיזוקי מבנה ,אז איפוא משרד השיכון,למה . באים ורואים מה ראש העיר עושה עבור תושביו. אלי ישי שר הפנים תן דעתך בנושא.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי