שת"פ בברלין: שיכון ובינוי תרשום 50-75 מיליון שקל רווח מהמיזוג עם אידיאו

חברת שיכון ובינוי מדווחת היום כי נחתם הסכם לרכישת מניות אי.די.או גרופ בדרך של הקצאת מניות, ובמקביל תמכור שיכון ובינוי נכסים לחברה זרה המוחזקת על ידי אי.ד.או
לירן סהר |

קבוצת שיכון ובינוי מדווחת היום (ב'), בהמשך לדיווחים אודות קיום מו"מ לפני כחודש, כי נחתם הסכם עם חברת איידיאו גרופ, בשליטתו של עדי קייזמן, למיזוג פעילות הנדל"ן בברלין. במסגרת העסקה, תרכוש שיכון ובינוי את מניות איי.די.או בדרך של הקצאת מניות, ובמקביל תמכור שיכון ובינוי נכסים לחברה זרה המוחזקת על ידי איי.די.או. לאחר העסקה תחזיק שיכון ובינוי 48% מהון מניות אי.די.או.

לאחר השלמת העסקאות, תחזיק איידייאו בתיק נכסים בברלין בהיקף של כ-900 מיליון שקל, הכולל בין היתר כ-98 נכסי נדל"ן מניב למגורים ולמסחר בברלין, מתוכם דירות בשטח בנוי כולל של כ- 172 אלפי מ"ר ושטחים מסחריים בשטח בנוי כולל של כ-33 אלפי מ"ר. הונה העצמי צפוי להסתכם בכ- 250 מיליון שקל.

שיכון ובינוי צפויה עם השלמת העסקה לרשום בדוחותיה הכספיים רווח של בין 50 ל-75 מיליון שקל. שלמה זוהר, המשמש כיום כיו"ר איי.דיי.או גרופ צפוי להתמנות למנכ"ל הפעילות ועופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובנוי, צפוי להתמנות ליו"ר.

איי.די.או מנהלת את נכסיה בניהול עצמי (לרבות שיווק, תחזוקה, ניהול פיננסי והשבחה). תשתית הניהול הקיימת כיום בברלין, המונה כ- 40 עובדים, מאפשרת הגדלה משמעותית של התיק המנוהל, בתוספת עלות לא מהותית.

לאחר ביצוע העסקאות, חוסנה של איי.די.או ויכולות הניהול של הגוף המשותף לרבות העובדה כי אין לאיי.די.או חובות לבנקים או לגופים מוסדיים וכי היא מבססת את פעילותה על הון עצמי יאפשר לה לבחון הגדלת פורטפוליו הנכסים שלה, תוך שמירה על יחס שמרני של חוב למאזן.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי המהלך עם אידיאו מצטרף לרכישה של כביש 6 שיגזור לה רווח של 200- 250 מיליון שקל, ולהגדלת הרווחיות בסולל בונה ארצות חוץ ובשיכון ובינוי נדל"ן - "2010 הייתה לה שנת שיא במכירות וברווחיות. להערכתנו כל המהלכים הללו יביאו לרווחיות גבוהה בשיכון ובינוי שתציג רווח שנתי נקי של כ- 400-450 מיליון שקל שיכפיל את ההון העצמי של החברה לרמה של כ- 850-900 מיליון שקל. שיכון ובינוי היא קניה מומלצת במחיר של 12 שקל למנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.