זאת שעלתה וזאת שצללה: מנייה אחת זינקה ב-60% והשנייה צנחה ב-36%

שתי מניות יתר ריכזו עניין רב במסחר ונסחרות בכיוונים מנוגדים. מנייה אחת טיפסה ברקע למיזוג עם חברת נדל"ן פרטית. המנייה השנייה איבדה גובה בצל הנפקת מניות אותה ערכה היום
תומר קורנפלד | (8)

פורסם לראשונה: 14:14

שתי מניות ממדד היתר בלטו היום במסחר וריכזו מחזורי מסחר גבוהים ביחס למחזור היומי הממוצע - אחת זינקה בעשרות אחוזים ואילו השנייה צללה בחדות.

חברת אורעד חי השק ריכזה מחזור מסחר הגבוה מ-8 מיליון שקל ומנייתה נסקה ב-60%. הרקע לזינוק במחיר המנייה נובע מההתקדמות במגעים לקראת מיזוג החברה עם אלעד אירופה שבשליטת אלעד תשובה, בנו של איש העסקים יצחק תשובה. במסגרת העסקה אמור תשובה להפוך לבעל השליטה בחברה עם אחזקה של 90% כנגד יציקת פעילות הנדל"ן.

בסוף השבוע דיווחה אורעד את נתוניה הכספיים של אלעד אירופה כחלק מן העסקה. מדו"חות הפרופורמה שסיפקה אלעד אירופה עולה כי הונה העצמי עומד על 17 מיליון אירו, הממנפים מאזן בהיקף של 160 מיליון אירו. מהנתונים עולה עוד כי אלעד אירופה הרוויחה בשנת 2009 סכום של 10.8מיליון אירו.

בצד השלילי, נציין את מניית אי.טי. ויו מדיקל שאיבדו 36% במחזור גבוה. חברת הביומד פיתחה צינור הנשמה שבקצהו מותקנים מצלמת וידיאו ומקור אור. המוצר שפיתחה משמש תחליף מתקדם למכשיר הלרינגוסקופ הוותיק (מכשיר המאפשר צפייה במיתרי הקול).

למעשה, המכשיר שפיתחה החברה מאפשר מעקב חזותי רציף של פנים קנה הנשימה עד לעזיבת החולה את המחלקה לטיפול נמרץ ובכך מגדיל את סיכויי הצלחת הפעולה הרפואית.

הצניחה במחיר המניה באה ברקע לגיוס אותו עורכת החברה היום ובמסגרתו היא רוצה לגייס 5.4 מיליון שקל כדי לממן את המשך פעילותה. הגיוס מתבצע במחיר של 18 אגורות למניה ובנוסף מקבלים המשקיעים כתבי אופציה בכמות זהה הנושאים מחיר מימוש של 18 אגורות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מבין עניין 20/02/2011 21:33
    הגב לתגובה זו
    איטיויו למעשה שיפרה מאוד את מצבה בעיקבות ההנפקה ובתגובה ירדה בגלל לחץ טכני.אורעד השקעות גם היא למעשה מנפיקה 30 מיליארד מניות חדשות אבל המניות האלה עדיין לא היגיעו לידהם של בעלי השליטה ועדיין לא הופצו בציבור לכן כאן אין לחץ טכני. מה שצריך לקרות זה ההיפך זו שירדה צריכה לעלות וזו שעלתה צריכה ליפול.
  • תרשה לי לחלוק עליך (ל"ת)
    גיא 20/02/2011 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איתוראן אשטרום מעברות (ל"ת)
    מי שחכם אסף היום 20/02/2011 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דובי 20/02/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    אני קניתי ב-15 אג' מאמין שאעשה מחר סיבוב יפה
  • 3.
    מה הצפי למחר,האם אורעד תמשיך לטפס? (ל"ת)
    ניר 20/02/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
  • תגלה מחר בערב לידיעתך אני לא מתכוון למכור (ל"ת)
    גיא 20/02/2011 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 20/02/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
    החברה שווה כעת 10 מיליון ש" ח בלבד. נראה לי אעשה סיבוב יפה.
  • 1.
    נכנסתי בשער 4.7 (ל"ת)
    כסף על הריצפה 20/02/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".