מחיר החניה שובר שיאים? "חניונים בת"א מחוייבים בארנונה בניגוד לחוק"
גביית יתר של ארנונה מבעלי חניונים, נראית על פניה כבעיה שכלל לא אמורה להעסיק את תושבי תל אביב, אך למעשה היא פוגעת קשות ברמת חייהם של התושבים וכן כלל הציבור המגיע לעיר במהלך היממה. למעשה, בעלי החניונים מנהלים עסק כלכלי, ומכלילים את תשלומי הארנונה המנופחת במחירים שהם גובים מהמשתמשים בחניון.
ניצול סעיף בצו הארנונה, גורם למעשה להעלאת מחירי החנייה בתל אביב, כך טוען עו"ד ירון דיין, המתמחה במיסי עירייה. הסעיף בצו מאפשר לעיריית תל אביב לגבות את מלוא הארנונה על שטחים משותפים מגורם יחיד האוחז ב-80% ויותר מהשטחים המשותפים.
לדברי דיין, ארנונה על שטחים משותפים איננה מוטלת כלל, אם אין גורם יחיד המחזיק ב-80% מהשטח. "ההיגיון בתקנה זו הוא למנוע מצב שבו בקומה מסוימת של בנין, קיים מחזיק עיקרי, המשתמש באופן קבוע ותדיר במרחבים המשותפים של הקומה למטרות מסחריות, אך אינו משלם בגין השטחים הללו ארנונה, למרות שהם מצויים בשימושו הבלעדי".
"לכאורה צודקת העירייה, והחניון, הוא קומה ככל הקומות, המופעלת על ידי גורם מסחרי יחיד, אומר דיין. "אך בחניונים המשותפים תפוסות חניות רבות על ידי הדיירים ובעלי המשרדים, אשר רכשו אותן, או שכרו אותן מבעלי הנכס. החניות הקבועות הללו, מפחיתות את אחוזי השימוש של בעל החניונים אל למטה מה-80% הנדרשים, ולכן על העירייה לפטור את השטחים המשותפים בחניון מארנונה. לא אחת קורה, כפי שניתן לראות מהליכים רבים המגיעים לבתי המשפט, שהעירייה מתעלמת מדיווחי בעלי החניונים על השכרת שטחי חניה לגורמים שונים, ומנסה לייחס את שטח החניון כולו למחזיק אחד".
דיין מוסיף כי ועדות הערר של העירייה דוחות פעם אחר פעם את ערריהם של בעלי החניונים, בשל קושי של האחרונים בהוכחת טיעוניהם. "קושי זה נובע, בין השאר, מהעובדה שהעירייה מסרבת לרשום באופן פרטני מחזיקים פרטיים בשטחים מהחניון, רישום אשר יוביל לפיצול החיוב, הפחתת השטחים המשותפים בשימוש החניון ולפטור כללי מתשלומי הארנונה על השטחים המשותפים של דיירי הבניין".
מעיריית תל אביב נמסר כי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון. "שטחי המעבר והתמרון בחניונים אינם מחוייבים במקרים בהם החניות בבניני המשרדים מושכרות או נמכרות לאחרים ונעשה דיווח לעירייה בהתאם להוראות פקודת העיריות. במידה ולחניון יש מחזיק אחד, או שלפחות 80% מהשטח הלא משותף בו הינו בבעלות מחזיק אחד רשאית העירייה לגבות ארנונה עבור שטחי המעבר והתמרון. אגב, ברשויות אחרות מחוייבים שטחים אלה בכל מקרה. הטענה כי העיריה מתעלמת מדיווחי בעלי החניונים על השכרת שטחי חניה לגורמים שונים חסרת כל בסיס".
- 1.אזרח 20/02/2011 12:21הגב לתגובה זוצריך לבדוק את כל עירייה המנופחת והמסואבת הזאת .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
