אנרגיית רוח: אסיה פיתוח רוכשת 30% ממולטימטריקס לפי שווי של 54.5 מיליון שקל

מולטימטריקס מייעדת את עיקר ההשקעה, בסך כולל של 23.5 מיליון שקל לרכישת מימון פעילות הפקת אנרגיית חשמל באמצעות טורבינות רוח. אורי אומיד: "נתחיל לקדם את פרויקט 14 המגה וואט בגליל ובגולן"
לירן סהר | (6)

בהמשך לחשיפת Bizportal בחודש שעבר, חברת מולטימטריקס מודיעה היום כי תקצה לחברת אסיה פיתוח, המנוהלת על ידי כפיר זילברמן, ולאזימוטליין פתרונות פיננסיים, 30% ממניות החברה בדילול מלא כנגד השקעה בחברה בסך כולל של 23.5 מיליון שקל לפי שווי חברה של 54.5 מיליון שקל לפני הכסף.

החברה מייעדת את עיקר ההשקעה למימון רכישת פעילות של הפקת אנרגית חשמל באמצעות טורבינות רוח. כמו כן, תקצה החברה למשקיעים אופציות לא רשומות למסחר לרכישת מניות החברה: 7.5% ממניות החברה בדילול מלא לפי שווי חברה של 80 מיליון ש' לתקופה של 30 חודשים, 15% ממניות החברה בדילול מלא לפי שווי חברה של 90 מיליון ש' לתקופה של 48 חודשים.

אורי אומיד, מנכ"ל מולטימטריקס ציין: "אנו שמחים על הסכם הגיוס עם אסיה פיתוח שיקנה לחברה את המימון לעסקת רכישת פעילות אנרגיית הרוח. כעת אנו יכולים להתחיל לקדם במרץ את הפרויקטים המתוכננים ברמת הגולן ובגליל שהבולט ביניהם הוא פרויקט 14 מגה וואט שאמור לקום בחודשים הקרובים. אנרגית הרוח הינה נכס חשוב למדינת ישראל ואנו שמחים להיות אלו שיממשו את הפוטנציאל הגלום בה, עבור המשקיעים ועבור המדינה".

לאסיה תהיה אופציה לרכישת המלון שבבעלות חברת הבת של החברה בספרד במועד הרכישה במחיר השווה לסך החוב הבנקאי של המלון במועד מימוש האופציה בתוספת 1.8 מיליון אירו ובתוספת מיסים כחוק.

מולטימטריקס מחזיקה בשותפות עם ד"ר צהל הראל, מומחה בעל שם עולמי בתחום אנרגית הרוח, ב-50% מחוות הרוח הקיימת בגולן בהיקף 6 מגה וואט, אותה עתידה החברה המשותפת לשדרג להיקף ייצור של 14 מגה וואט. כל האישורים לשדרוג התחנה כבר ניתנו לחברה על ידי הגורמים הרלוונטיים והקמתה מתוכננת למהלך שנת 2011.

כמו כן, מחזיקה החברה 50% בשתי חוות רוח נוספות בהיקף של 400 מגה וואט, בשותפות עם חברת AES האמריקאית- אחת מחברות החשמל הפרטיות המובילות בשוק בארה"ב ופועלת בעוד כ-28 מדינות ברחבי העולם ונסחרת בסכום של 8.5 מיליארד דולר. לפני כחודשיים הכריז ראש הממשלה על חלק מפרויקט זה כ"פרויקט לאומי" והעברת הליך אישורו לות"ל.

החברה פועלת בימים אלו לקבל את כל האישורים הדרושים להקמת חוות רוח בהיקף 155 מגה וואט והרחבת הפרויקט להיקף של 400 מגה וואט. בימים אלו פועלת החברה להקמת פרויקט נוסף בגליל בהיקף של עד 100 מגה וואט ולהשגת קבלת אישור יצרן חשמל לחווה זו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יהודה 17/02/2011 23:14
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן מה כפיר זילברמן עשה מהחבר הזאת כל הכבוד ישר כח
  • 5.
    אחד שהפסיד וברח 17/02/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    דפוקה.שיהיה לכם בהצלחה,אבל זה לא יעזור נתראה ב90 שוב..
  • 4.
    מה עם ציפורים נודדות? זה רצחני (ל"ת)
    מוטיק 17/02/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איש עסקים 17/02/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    חבל שהתקשורת לא מעשירה את ידע האנשים והמשקיעים בנושא אנרגית רוח שהרי התחום רווחי כמעט כמו תחומי האנרגיה האחרים...והכי חשוב- זו אנרגיה נקיה...חבל שהתקשורת מתעסקת רק בנפט וגז כל הזמן במקום להראות את הצדדים הירוקים בתחום האנרגיה שעשויים להניב למשקיעים רווחים אדירים עקב מעבר העולם משימוש באנרגיה מלוכלכת כמו נפט לשימוש באנרגיה ירוקה בהדרגתיות - דבר שעשוי להביא את חברות האנרגיה הירוקה בארץ כמו את הנ" ל לשווי שוק שלא רחוק כ" כ מחברות הנפט והגז - כמובן תלוי בהיקף הפרוייקטים בהם ישקיעו , כמו שכבר קורה בחלקים נרחבים בעולם כמו סין , ארה" ב , גרמניה וכו' .
  • 2.
    מיכאל 17/02/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
    קיראו את הכתבה ותיראו איזה פוטנציאל גלום בחברה הזאת- בהצלחה לכל המושקעים.
  • 1.
    מולטימטריקס טיסה נעימה !!!!!! (ל"ת)
    אלון 17/02/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.