הישוב כרמית יוצא לדרך: ישווקו 2,500 מגרשים לבניה עצמית, המחיר - 445 א' ש' לחצי דונם

היום החל הרישום לישוב כרמית בצפון הנגב, בו תשולב אוכלוסיית עולים חדשים ותושבים ותיקים
לירן סהר | (9)

היום החל הרישום לישוב כרמית, הממוקם בצפון הנגב, מערבית לגרעין הוותיק של מיתר, בסמוך ליער כרמים ולצומת שוקת (מפגש הכבישים 31 ו-60). הישוב מיועד לבניה עצמית ויכלול 2,500 מגרשים בשטח של חצי דונם.

השלב הראשון כולל 472 מגרשים, אשר ישווקו בשנתיים הקרובות, בשנה הקרובה ישווקו 235 מגרשים. בימים אלה החלה ההרשמה ל-116 המגרשים הראשונים, אשר הועברו מידי משרד הבינוי והשיכון לסוכנות היהודית ובישוב תשולב אוכלוסיית עולים חדשים ותושבים ותיקים. חלק מהעולים יעלו ישירות אל ביתם ברובע החדש. תמהיל זה ימשך גם בשלבי השיווק הבאים, כדי ליצור ישוב קהילתי מגוון בצפון הנגב.

מחיר המגרשים יעמוד על כ-445 אלף שקל כשהוא כולל את הקרקע ואת הפיתוח. התושבים צפויים לעבור לכרמית כבר בשנת 2013.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דוקרטו 13/02/2011 04:21
    הגב לתגובה זו
    ביטוח חיים?! תשאלו את תושבי עומר איזה כיף זה לרוץ בלילה ולהתקל בבדואי עצבני שגנבתם לו את האדמה.
  • 4.
    אבי 10/02/2011 09:16
    הגב לתגובה זו
    במקום לעודד התיישבות במקומות כאלו רק מרחיקים אותנו, תראו איזה יופי הבדואים משתלטים על האדמות שיש באזור ובטח שלא ביקשו מהם אגורה שחוקה ומאיתנו משלמי המיסים שמפרנסים אותם בקצבאות מנופחות רוצים 450K. אל תשכחו את העוול בבחירות.
  • 3.
    חה חה חה 09/02/2011 19:12
    הגב לתגובה זו
    מבוקש על ידי מי ?
  • שריף 09/02/2011 21:45
    הגב לתגובה זו
    אני מבקש אותו, הוא מבוקש, מבין?
  • שוקע 09/02/2011 21:34
    הגב לתגובה זו
    זה יהיה שווה במאה הבאה
  • 2.
    רוצה להיות בדואי 09/02/2011 17:29
    הגב לתגובה זו
    כל בדואי שם באיזור לוקח 2 דונם, שם בלוקים ומלט ובונה לו טירה, בלי לשלם שקל למדינה, וממ" י החזירים רוצים מהיהודי הפראיר 450K ש" ח לחצי דונם. אתם בדיחות מהלכות...
  • 1.
    שמאי 09/02/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    איך הגיעו ל450 אלף לחצי דונם ? זה פי כמה וכמה ממחיר הקרקע , אם לוקחים פיתוח 60 אלף מקסימום מגיעים למחיר של 120 אלף שליש ממהשמציעים למכור השקעה לא שווה , בנוסף לעובדה שהמקום מרוחק מכל מקום , אין תשתיות , בסביבית יישובים ערביים , ההשקעה בכלל בכלל לא שווה
  • ל" שמאי" 09/02/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
    בשנות השמונים שבנו את מיתר גם אמרו עליה ככה ותראה היום.אחד מהישובים הטובים שיש באזור, מחירי הבתים בשמיים,רחוק מכל מקום?על מה אתה מדבר יש פה הכל והכל קרוב, 10 דקות מב" ש, תחליף מקצוע חביבי, אני אצלך לא הייתי קונה אפילו אוהל
  • אריאל 22/02/2011 00:02
    מה אתה משווה את מיתר....מחירי הדירות שם לפניי עלית המחירים וילה עלתה שם 700,000 ש" חוהיום וילה כזו עולה 1.2 מליון ש" ח ,אז מה עלית המחירים עשו אותה יותר טובה ממה שהיא היתה.....תפסיק תפסיק לדבר שטיות ,המחירים בתחום הדירות ממש לא ריאליים למצב המשק וההכנסה הממוצעת למשפחה. חבל שאתה " רואה את הדברים דרך החור של הגרוש" .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי