מעבר לחובה לעשות מכרז, המדינה חייבת לוודא שחברה המשתתפת במכרז אינה מפרה את זכויות עובדיה

העובדות ---------- חברת מוקד יסעור שירותי אבטחה (2000) בע"מ (להלן: "העותרת") עתרה נגד פסילת הצעתה במכרז לשירותי תחזוקה, ניקיון ושירותים נלווים (ארבעה עובדים) למשרד לבטחון פנים (להלן: "משיבה 1"). הצעת העותרת נפסלה נוכח אי-קיום חובותיה של העותרת כלפי עובדיה. זאת, לאחר שיותר מחמש שנים נפגעות זכויותיהם של העובדים שוב ושוב והמדינה, שמודעת לפגיעה זו, מנסה להתמודד כפי יכולתה עם התופעה ולדאוג שהעובדים יקבלו את זכויותיהם מכח דיני העבודה. כך למשל, לדאוג שארבעת עובדי הניקיון של המשיבה 1 יקבלו את שכר המינימום שלהם בזמן. האמצעים בהם נוקטת המדינה לפיקוח הם: פקידיה עוקבים אחרי התנהלות חברות הקבלן, בודקים תלונות של עובדים, מפקחים על חברות הקבלן על מנת שימלאו אחר חובותיהן. אלא שהטיפול בסוגיה דורש כח אדם, זמן ומשאבים, והמנגנון העוסק בתחום הזה, מטבע הדברים, הולך ומתעבה. משרד ממשלתי אשר נאספו אצלו עדויות על חריגות של חברת הקבלן, והוא חפץ לטפל בעניין ביסודיות, פונה למשרד רואי-חשבון חיצוני על מנת שייבדוק את התנהלות החברה, האם היא עומדת בחובותיה. משרד רואי החשבון מקבל לידיו את כל המסמכים מן המדינה, מבקש מסמכים גם מן החברה, מנהל התכתבויות עם החברה ועם המדינה, שוקד ועמל על הבדיקה ולבסוף מוציא דו"ח מסודר. מעבר לאמצעים אלה, במקרה זה פרקליטות המדינה, שקדה על הטיפול בתיק ועל מתן תשובה לעתירה אחת ועוד אחרת, כדי לעמוד כחומה בצורה בפני העותרת שמפרה את זכויות העובדים; ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים הקדיש זמן שיפוטי ומשאבים מנהליים לעניין הנדון, בשתי עתירות, כדי לבחון אם אמנם כדין נפסלה מן המכרז החברה שנטען כי היא מפרה את זכויות העובדים.

פסק הדין ---------- בימ"ש לעניינים מנהליים דחה את העתירה בקובעו, כי המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן. המדינה מנועה מלהתקשר בחוזה בלי לעשות מכרז. כדי לזכות במכרז, על המציע להיות האטרקטיבי ביותר מבין המציעים, כלומר, לתת את השירות המבוקש במחיר הנמוך ביותר. כדי ליתן שירות במחיר נמוך יותר מן המתחרים צריך לעבוד במתח רווחים נמוך. צריך גם להעסיק את העובדים בשכר נמוך. המדינה אינה כפופה רק לחובה לעשות מכרז. המדינה חייבת גם לוודא שאין אי-חוקיות בהצעות המציעים. אי-חוקיות, בתחום הזה, משמעותה היא חריגה מן המתחייב מדיני העבודה. חברות הקבלן המתמודדות במכרז מחויבות, הלכה למעשה, לתעריף מינימום הנגזר מן החובות כלפי העובדים. התחרות ביניהן מתמקדת, לכאורה, רק בשיעור הרווח. במקרה זה, צירוף דו"חות של שני משרדי רואי חשבון, על אף המחלוקות ביניהם, לא הותיר ספק כי העותרת פוגעת פגיעה של ממש בעובדיה. בנוסף, במהלך השנים הוסיפו להגיע תלונות למשיבה 1 על אי-קיום חובות העותרת כלפי עובדיה. העותרת, על אף שהתחייבה שוב ושוב להיטיב את דרכיה, לא טרחה להשיב לעובדים את סכומי הכסף שמנעה מהם ע"פ הנטען. בדין השתיתה אפוא המשיבה 1 את החלטתה על כלל נתונים אלו. בשים-לב לחשיבות העליונה שיש בשמירה על מילוי חובותיו של מעסיק כלפי עובדיו, ובייחוד כשמדובר בעובדים מהשכבות החלשות בחברה, שכוחם לעמוד על משמר זכויותיהם-שלהם דל, סבירה ואף מתבקשת החלטת המשיבה 1 לפסול את הצעת העותרת למכרז. לפיכך, נדחתה העתירה. (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".