מעבר לחובה לעשות מכרז, המדינה חייבת לוודא שחברה המשתתפת במכרז אינה מפרה את זכויות עובדיה
העובדות
----------
חברת מוקד יסעור שירותי אבטחה (2000) בע"מ (להלן: "העותרת") עתרה נגד פסילת הצעתה במכרז לשירותי תחזוקה, ניקיון ושירותים נלווים (ארבעה עובדים) למשרד לבטחון פנים (להלן: "משיבה 1").
הצעת העותרת נפסלה נוכח אי-קיום חובותיה של העותרת כלפי עובדיה. זאת, לאחר שיותר מחמש שנים נפגעות זכויותיהם של העובדים שוב ושוב והמדינה, שמודעת לפגיעה זו, מנסה להתמודד כפי יכולתה עם התופעה ולדאוג שהעובדים יקבלו את זכויותיהם מכח דיני העבודה. כך למשל, לדאוג שארבעת עובדי הניקיון של המשיבה 1 יקבלו את שכר המינימום שלהם בזמן.
האמצעים בהם נוקטת המדינה לפיקוח הם: פקידיה עוקבים אחרי התנהלות חברות הקבלן, בודקים תלונות של עובדים, מפקחים על חברות הקבלן על מנת שימלאו אחר חובותיהן. אלא שהטיפול בסוגיה דורש כח אדם, זמן ומשאבים, והמנגנון העוסק בתחום הזה, מטבע הדברים, הולך ומתעבה. משרד ממשלתי אשר נאספו אצלו עדויות על חריגות של חברת הקבלן, והוא חפץ לטפל בעניין ביסודיות, פונה למשרד רואי-חשבון חיצוני על מנת שייבדוק את התנהלות החברה, האם היא עומדת בחובותיה. משרד רואי החשבון מקבל לידיו את כל המסמכים מן המדינה, מבקש מסמכים גם מן החברה, מנהל התכתבויות עם החברה ועם המדינה, שוקד ועמל על הבדיקה ולבסוף מוציא דו"ח מסודר.
מעבר לאמצעים אלה, במקרה זה פרקליטות המדינה, שקדה על הטיפול בתיק ועל מתן תשובה לעתירה אחת ועוד אחרת, כדי לעמוד כחומה בצורה בפני העותרת שמפרה את זכויות העובדים; ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים הקדיש זמן שיפוטי ומשאבים מנהליים לעניין הנדון, בשתי עתירות, כדי לבחון אם אמנם כדין נפסלה מן המכרז החברה שנטען כי היא מפרה את זכויות העובדים.
פסק הדין
----------
בימ"ש לעניינים מנהליים דחה את העתירה בקובעו, כי המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן. המדינה מנועה מלהתקשר בחוזה בלי לעשות מכרז. כדי לזכות במכרז, על המציע להיות האטרקטיבי ביותר מבין המציעים, כלומר, לתת את השירות המבוקש במחיר הנמוך ביותר. כדי ליתן שירות במחיר נמוך יותר מן המתחרים צריך לעבוד במתח רווחים נמוך. צריך גם להעסיק את העובדים בשכר נמוך. המדינה אינה כפופה רק לחובה לעשות מכרז. המדינה חייבת גם לוודא שאין אי-חוקיות בהצעות המציעים. אי-חוקיות, בתחום הזה, משמעותה היא חריגה מן המתחייב מדיני העבודה. חברות הקבלן המתמודדות במכרז מחויבות, הלכה למעשה, לתעריף מינימום הנגזר מן החובות כלפי העובדים. התחרות ביניהן מתמקדת, לכאורה, רק בשיעור הרווח.
במקרה זה, צירוף דו"חות של שני משרדי רואי חשבון, על אף המחלוקות ביניהם, לא הותיר ספק כי העותרת פוגעת פגיעה של ממש בעובדיה. בנוסף, במהלך השנים הוסיפו להגיע תלונות למשיבה 1 על אי-קיום חובות העותרת כלפי עובדיה. העותרת, על אף שהתחייבה שוב ושוב להיטיב את דרכיה, לא טרחה להשיב לעובדים את סכומי הכסף שמנעה מהם ע"פ הנטען. בדין השתיתה אפוא המשיבה 1 את החלטתה על כלל נתונים אלו. בשים-לב לחשיבות העליונה שיש בשמירה על מילוי חובותיו של מעסיק כלפי עובדיו, ובייחוד כשמדובר בעובדים מהשכבות החלשות בחברה, שכוחם לעמוד על משמר זכויותיהם-שלהם דל, סבירה ואף מתבקשת החלטת המשיבה 1 לפסול את הצעת העותרת למכרז. לפיכך, נדחתה העתירה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")