מכרה זהב: כמה שווה היום דונם במערב ראשל"צ שנרכש ב-1960 ב-4,000 לירות?
אנשים רבים מתחרטים כיום על מכירת שטחים שנחשבו בעבר לשכוחי אל וכיום הפכו לשכונות מבוקשות ביותר, אולם ישנם אנשים היודעים לחזות את הפוטנציאל העתידי.
אחרי 50 שנה בעלי קרקעות מממשים את השקעתם בקרקעות בראשון לציון והגרילו בינם לבין עצמם בימים אלו דירות חדשות בפרויקט שער הים של אפריקה ישראל ואזורים על חוף הים בראשון לציון.
בעלי המקרקעין התאגדו ב-1960 במסגרת חברת מרחבי פיתוח ורכשו את המקרקעין במחיר של 4,000 לירות לדונם. לאחר שנים של עיכובים, אושרה אחת החלקות לבניית 640 יחידות דיור בבניה רוויה. החברה התקשרה בעסקת קומבינציה עם חברות אפריקה ישראל ואזורים ובעתיד צפויות להיות מאושרות 1,000 יחידות דיור נוספות.
לאחר שבוצעה החלוקה לארבעת המבנים הראשונים קיבלה חברת מרחבי פיתוח חילקה מרחבי פיתוח דירות בשווי של למעלה מ-150 מליון שקל בין בעלי מניותיה והשבוע כאמור ביצעה סבב חלוקה שני של דירות נוספות בשווי של למעלה כ-100 מליון לבעלי המניות.
עו"ד משה שוב אשר ניהל מטעם עשרות בעלי המניות את החברה וטיפל בקידומם התכנוני של מקרקעיה, יזם ואישר לפני מספר שנים בעיר ראשון לציון תכנית בניין עיר אשר השביחה בצורה ניכרת חלק ממקרקעי החברה.
- 4.נירו 25/01/2011 09:40הגב לתגובה זונו אז קנו ב 4000 לירות בגיל עשרים ובגיל 70 הם מאושרים,בכסף הזה יכלו אז ליקנות דירה שתניב להם תשואה מהרגע שהם קנו ולא בגיל 70 חחחחח...
- 3.כסוף השיער 24/01/2011 17:04הגב לתגובה זושלא לדבר על ארנונות ושכ" ט עוכרי דין ואחרים. אבל שיהיה לבריאות - מברוק!
- 2.שחר אפל 24/01/2011 16:42הגב לתגובה זובשנות ה 60-70 לצורך אינדיקציה שכר של שוטר פשוט היה 500 לירות לחודש. בית פרטי ברעננה בשנות השבעים היה 4000 לירות ובית בבניין היה 49000 לירות.
- 1.עמוס הולצמן 24/01/2011 16:40הגב לתגובה זו4,000 לירות של יולי 1960 שוות בהצמדה בלבד 45,200 ש" ח היום אולם בחישוב הצמדה 3% ריבית שנתית [והיו ריביות גבוהות יותר במרבית השנים] שווה ל- 201,000 ש" ח היום. ואם היו סוגרים תכנית חסכון של צמוד 5% שגם ריבית כזו היתה בשנים עברו היו מקבלים 531,000 ש" ח.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
