לקראת החלטת הריבית: "פישר הכשיר את הקרקע להעלאה של לפחות 0.25%"
המשקיעים בשוק דרוכים לקראת החלטת הריבית לחודש פברואר, אשר תפורסם היום לאחר סגירת המסחר בבורסה (17:30 שעון ישראל). בקרב הכלכלנים שורר קונצנזוס, לפיו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יעלה את הריבית לפברואר, במיוחד לאחר התקנות החדשות שהושקו בשוק המט"ח.
במזרחי טפחות סבורים כי הריבית תועלה ב-25 נקודות הבסיס לרמה של 2.25%. בין הגורמים התומכים בהעלאה, "צעדיו האחרונים של בנק ישראל והפיחות המהיר בשער השקל כנגד הדולר והאירו שנרשם בעקבותיהם", כך לדברי רונן מנחם, אסטרטג המאקרו של הבנק.
מנחם מסייג את דבריו ואומר כי לא יופתע אם הריבית תישאר על כנה. בין היתר אומר מנחם, האינפלציה הבסיסית (בניכוי רכיבי המזון והאנרגיה) יציבה, מדד המחירים לצרכן צפוי להישאר בממוצע ללא שינוי ב-3 החודשים הבאים והצמיחה הכלכלית עדיין לא הובטחה.
גם בכלל פיננסים סבורים כי אנו נראה העלאת ריבית היום. אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו של בית ההשעות מוסיף כי "הפעילות של המשק חזקה מאוד, אומדני הצמיחה של הלמ"ס ל-2010 היו גבוהים ועמדו על קצב צמיחה של 4.5% והמדד המשולב יצא מאוד גבוה."
נוסף על כך, כהנוביץ' סבור כי בנק ישראל צריך לספק כיסוי להצהרותיו האחרונות, לפיהן הוא יפעל להעלאת ריבית איטית וממושכת. לאחר 4 חודשים שלא העלו ריבית, מעריך כהנוביץ' שצו השעה יגיע היום.
במגדל שוקי הון מעריכים כי הריבית לפברואר תעלה ואף תהיה בגדר יריית הפתיחה של רצף העלאות ריבית. במגדל מוסיפים עוד כי אינפלציה המתקרבת לקצה העליון של טווח היעד, תיקון כלפי מעלה של המדדים החל מאוגוסט 2010 והמשך עלייתם של מחירי הדירות תומכים בהעלאת הריבית.
- 5.אבג 24/01/2011 15:45הגב לתגובה זואסור להעלות את הריבית בשלב זה ובכפוף לכלכלה העולמית . מי שרוצה בהעלאת ריבית ודוחף לכך בכל מאודו הם אנשים שרוצים הרבה ריבית והרבה כסף לכיסם הפרטוי .
- 4.רפי גוזלן צודק! 24/01/2011 15:04הגב לתגובה זואחרת יהיו פה בועות נוספות.
- 3.זהבי עצבני ל3 24/01/2011 12:27הגב לתגובה זולשחרר קרקעות זה יקח שנים, ריבית מידית ל 5% אפשר לעשות עוד היום!
- 2.brk 24/01/2011 11:09הגב לתגובה זובנק ישראל חייב להראות נחישות לגבי עצירת מחירי הנדל" ן , אין דרך אחרת מאשר לעלות את הריבית בנחישות . אלא אם כן בנק ישראל מעוניין בבועת נדל" ן מעבר לבועה הקיימת .
- כל הבועה הזו נוצרה מריבית נמוכה. (ל"ת)בדיוק! 24/01/2011 15:12הגב לתגובה זו
- פישר 24/01/2011 11:23הגב לתגובה זוהעלאת הריבית בעוד חצי אחוז ל2.5% תגרור את השקל לירידה מסוכנת... כבר עכשיו הוא בדרך לנפילה אז העלאה של חצי אחוז והוא יהיה שווה מקסימום 3 שקל. טיפול במחירי הנדל" ן ניתן להשיג כרגע (כל עוד הריבית בארה" ב נמוכה) רק בעזרת מיסוי וכמובן הפשרת קרקעות לבניה, כל עוד שאין היצע המחירים ימשיכו לעלות
- 1.אי העלאת הריבית-מעשה שגובל באנטיציוניות!! (ל"ת)זהבי עצבני 24/01/2011 11:05הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
