איסור אפליית עובדת מחמת הריון בעת פיטוריה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה יפורש בהתאם לתכלית חוק עבודת נשים, שהינה המשך העסקת האישה ההרה והיולדת
העובדות
--------
בית הדין האזורי קבע, כי אינה חי (להלן: "העובדת") פוטרה מעבודתה בחברת סלאנגו קריסטליין בע"מ (להלן: "המעבידה") שלא כדין שכן פיטוריה נעשו עקב הריונה ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון" וגם "החוק").
לעובדת נפסקו פיצויים בעד הפסדי שכר והפסד פיצויי פיטורים, נוסף על פיצוי בעד נזק שאינו ממוני. המעבידה טענה, כי פיטורי העובדת נעשו בשל התנהגותה ועבירות המשמעת שעברה בעבודתה, וכי להריונה לא היה כל קשר לפיטוריה.
מכאן הערעור.
פסק הדין
--------
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו וקבע, כי העובדת עמדה בנטל ההוכחה לפי סעיף 9 לחוק, אף כי יתכן שעברה עבירות משמעת מסוימות, הרי שנראה כי אלו לא היו משמעותיות דיין באופן שהיה בו כדי להוביל להחלטה לפטרה, אלמלא היו מנהליה בחברה מודעים לעובדת הריונה. מכאן עבר הנטל לכתפי המעבידה להראות, כי פעלה שלא בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק, האוסר על מעביד להפלות בין עובדיו, בין השאר, מחמת הריון, מעבר לזאת, הוכח הקשר בין הפיטורים להריון.
בית הדין ציין, כי דעתו כדעת בית הדין האזורי, וכי יש לקבוע שהוכח שהריונה של העובדת היה השיקול המכריע בהחלטה על פיטוריה, ובכך הפרה המעבידה את הוראת סעיף 2(א)(5) לחוק. לאור זאת, נפסק לעובדת פיצוי בעד הפסדי שכר והפסד דמי לידה עד למועד בו ניתן היה לפטרה ללא היתר לו היה חל לגביה חוק עבודת נשים.
ככל שמדובר בפיטורים מחמת הריון, אזי תכלית חוק עבודת נשים להמשך העסקת האישה ההרה והיולדת, היא זו לפיה ראוי להתפרש חוק השוויון לגבי אישה המופלית בפיטוריה מחמת הריונה. משכך, הסעד העיקרי הראוי להיתבע במקרים אלו אינו סעד הפיצוי אלא סעד ההחזרה לעבודה.
בית הדין הארצי קבע, כי פסיקת פיצוי לעובדת בגין נזק ממוני, וכן פסיקת פיצוי לעובדת עבור נזק שאינו ממוני אינן מצדיקות התערבותו.
זכאות העובדת לפיצויי פיטורים
------------------------------------
בית הדין קבע, כי חוק פיצויי פיטורים אינו צופה פני עתיד. חוק זה בא לאפשר קיום מפיצוי כתחליף הכנסה, עד למציאת מקור פרנסה חלופי, לעובד שמקור פרנסתו הופסק בעל כורחו עם פיטוריו.
לפיכך,זכאות העובדת לפיצויי פיטורים תיבחן נכון למועד סיום עבודתה אצל המעבידה ולא כאילו פוטרה 45 יום לאחר תום חופשת הלידה. נקבע, כי אין להקים לעובדת כפל עילות לתשלום פיצויי פיטורים. לפיכך, קביעת פיצוי ספקולטיבי בגין הפסד פיצויי פיטורים אילו המעביד היה מפטר את העובדת במועד מאוחר יותר ממועד פיטוריה בפועל, ראויה להתבטל. משהעובדת לא עתרה בתביעתה להחזרתה לעבודה, אלא לפיצוי על פיטוריה, ולא ניתן צו המורה על החזרתה לעבודה, אזי זכאותה לפיצוי פיטורים התגבשה ביום הפיטורים, ולא לאחר יום זה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
