UBS השלים את ההפצה: הזרים קיבלו 4% ממניות לאומי, השאר נותר בישראל

הבוקר מכרה המדינה 5% מאחזקותיה ל-UBS. תוך זמן קצר הוזרמו ביקושים גבוהים מצד הזרים. בינתיים בנק לאומי נותר ללא גרעין שליטה
לירוי פרי | (5)

לאחר שהשלימה את מכירת האחזקות בבנק דיסקונט, היום מבצעת המדינה הפצה של כ-5% מאחזקותיה בבנק לאומי. בית ההשקעות UBS הוא שרכש לבסוף את האחזקות בלאומי, וכבר הבוקר השלים את ההפצה.

כ-80% מהמניות שרכש UBS, משמע כ-4% ממניות בנק לאומי, נרכשו על ידי קרנות השקעה חיצוניות לטווח ארוך. 1% הנותר שרכש בית ההשקעות הועברו לידי גופים ישראליים. מ-UBS נמסר כי "התחרות על המחיר בין הגופים הזרים הייתה גדולה ונרשמו ביקושי יתר משמעותיים."

גורם בכיר בשוק ההון אמר ל-Bizportal כי "הגופים המוסדיים בישראל לא יכלו מלכתחילה לספוג את כל ההפצה, שכן מדובר ב-1.3 מיליארד שקלים, סכום משמעותי ביחס לשוק הישראלי."

ההפצה בוצעה במחיר של 17.6 שקלים למניה, המשקף דיסקאונט של 0.9% על מחיר הסגירה האחרון שעמד על 17.77 שקלים. הסכום הכולל אותו שילם UBS עומד על 1.297 מיליארד שקלים. העסקה האחרונה שביצעה המדינה במניות הבנק הייתה בינואר 2006 עת נמכרו כ-10% ממניות הבנק לקבוצת סרברוס גבריאל.

הליך מכר זה הינו ההליך הרביעי אותו מבצעת המדינה מתחילת 2010, במהלכה ביצעה המדינה שלוש הפצות נוספות של 25% ממניות בנק דיסקונט כאמור. לאחר עסקה זו יוותרו בידי המדינה כ-6.5% ממניות הבנק שמתוכם 1% יימכר לעובדי הבנק. יש לציין כי המדינה התחייבה שלא למכור מניות נוספות של הבנק במשך 60 יום.

מיד לאחר השלמת המכירה, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ אמר כי "בהמשך להשלמת הפרטת בנק דיסקונט מכרנו היום בעסקה מוצלחת 5% ממניות בנק לאומי שבידי המדינה. מדובר בהישג למדינת ישראל והבעת אמון בכלכלתה ובחוסנה הפיננסי."

לאומי ללא גרעין שליטה

טרם הפצת המניות, החזיקה המדינה 11.46% ממניות הבנק והייתה לבעלת השליטה הגדולה ביותר. כעת לאחר ההפצה, נותרו בידי המדינה כ-6.5%, משמע שלמה אליהו, יו"ר אליהו חברה לביטוח, הוא בעל המניות הגדול ביותר כעת עם אחזקות של 9.6% ממניות הבנק.

החשב הכללי שוקי אורן התייחב היום להתפוגגות גרעין השליטה בבנק לאומי. לדבריו, העסקה מייצרת מצב חדש בו בנק לאומי נכנס לעידן שבו יפעל ללא גרעין שליטה. אורן ציין כי המדינה פועלת נמרצות להשלמת החקיקה שתשפר את אופן ניהולו של בנק ללא גרעין שליטה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דני 19/01/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    אדמה ציבורית חלק אותו לעםחשבת על זה
  • 4.
    אזרח מודאג 19/01/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    מעולה ? דבר מדאיג שעתה יכולים קבוצות עוינות להתארגן ולרכוש חבילות וכך להשתלט על הבנק הגדול במדינה - תקנו אותי אם אני טועה ?
  • 3.
    גוליבר 19/01/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    מי שמחזיק במניה שלא ימכור. עכשיו המניה מטפסת
  • 2.
    דניאל 19/01/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
    אתה בובה שסופה להתפוצץ וליפול לים, תיזכור שזהו הדבר האחרון שתעשה בפוליטקה - שקרן עלוב נפש.
  • 1.
    המניות שייכות לציבור לא להעביר אותן לטייקונים (ל"ת)
    דוד 19/01/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי