עבודה בעיניים

קו 66 (מתחיל בים, נגמר בפ"ת. ולהפך)

איפה כל החוכמולוגים, איפה מעריב עם הכרזות המרד שלו, איפה כל הידעונים, עליהם עבד אהוד ברק ולא סיפר כלום לאיש. לא מספר - לא יודעים. שום גרון עמוק לא צייץ. אף עיתונאי לא ידע. ככה זה בפיטום אווזים. לא דוחפים לך עמוק ללוע צינור, אין סחורה.

היום לא נותר אלא לפרשן את המהפך של אתמול. נתניהו היה בסוד ההתפלגות ובירך על כך, מעדכן ישראל היום. קואליציה של 66? מעולה.

השאלה הגדולה היא אם מדובר ברעידת אדמה או במהפך.

מעריב משועשע, ובוחר בכותרת המביעה את יחס העיתון ופרשניו לברק מלכתחילה: "החמקן". חמקן זה טוב אם אתה עשוי מברזל ואמור לעוף בשמיים, אבל זה רע אם את עומד בראש מפלגה שראשיה לא ממש מחבבים אותך. מצד שני, אי אפשר להכחיש שזהו מהלך גאוני ומתבקש בכל מערכת יחסים, המתקיימת על המתח של מי זורק ומי נזרק, מי עוזב ומי מושלךז

פרשני מעריב מתחרים בסופרלטיבים: קברן בלתי נלאה, סיעת אקירוב, מר פלגנות, הצליח לחסל את מפלגת העבודה כאילו לא הייתה מעולם (כספית); איש ההרס - הפוליטיקאי ההרסני ביותר בזירה (עפר שלח) ברק הפך לחטיבה וירטואלית בליכוד שתלך ותתאדה עד הבחירות (שלום ירושלמי) כנראה הפוליטיקאי השנוא ביותר בישראל, שר הביטחון קיבל מועד ב (ירון דקל, שהוא החיובי מבין כל נביאי הזעם של מעריב) ברק הפך את ליברמן לאיש החזק בממשלה, לרה"מ בפועל (מיה בנגל) ואיך אפשר בלי הכותרת "אהוד ברח", על פני חלק ניכר מ-6-7.

10, העמוד האחרון במעריב המוקדש לפרויקט כולל את כל התפצלויות המפלגה לאורך 42 שנותיה. האמת חייבת להיאמר - הפילוגים והפלגות והמריבות וההתכתשויות היו לחם חוקה של המפלגה שעברה שלל גלגולים, כך שברק כולה נעץ את המסמר האחרון.

הכותרת בידיעות היא זו המופיעה באמצע מעריב, "אהוד ברח,. התצלום, להבדיל מזה הממלכתי במעריב, לא מחמיא לו: עם הלשון בחוץ, כילד שוטה (עטא עוויסאת).

גם כאן יש חומת פרשנים. בראשם ברנע הכותב "מפלגת העבודה מתה ב-2000, אבל רק אתמול הובאה לקבר ישראל. בת 75 הייתה בקבורתה. איש לא חגר שק. איש לא לבש עפר. המפלגה שהקימה את המדינה נקברה קבורת חמור". סבר פלוצקר צופה שהפירוק הבא יהיה של הליכוד. איתן גליקמן מדבר עם החברים של ברק מקיבוץ משמר השרון. לא אוהבים אותו שם. כפולה נוספת עוסקת בסקר ידיעות מינה צמח: 82% חושבים שהסיבה העיקרית שגרמה לו לפרק את המפלגה היא הרצון לשמור על כסאו כשר הביטחון. אחחח, לא כיף לברק היום. ידיעות מציג את שמונה חברי סיעת העבודה שנותרו, שיצטרכו להחליט על המשך דרכם. יובל קרני מזכיר את חוב 60 המיליון של מפלגת העבודה ומבקש מברק לקחת את החוב איתו. גם מנכ"ל המפלגה, אושי אלמליח עזב וחבר לברק.

מבחינת סיקור, מידע פרופר, ידיעות עשה עבודה הרבה יותר טובה ממעריב, אבל הארץ הרחיב את היריעה יותר מכולם. מורן שריר מתלונן על שאף ערוץ לא פתח אולפן לכבוד האירוע ושכולם דבקו בתוכניות הלייף סטייל. אבל אבי אורנן דווקא משבח במעריב את ערוץ הכנסת, וכותב שאחר הצהריים הערוצים המרכזיים הורידו הילוך. אם הורידו הילוך, משמע היה הילוך, לא?

לוגו הפרויקט של ידיעות הוא "העבודה מתפרקת", ז"א פועל פסיבי. לעומת זאת, במעריב, כאמור, הלוגו הוא "פירק את העבודה". אקטיבי לגמרי. בטוח שבשני העיתונים חושבים אותו דבר על המהלך, ובכ"ז, אי אפשר להתעלם מהסמנטיקה. בהארץ: "מפץ פוליטי העבודה מתפרקת" ובישר"ה: "המהפך של ברק". מה יותר יפה מזה.

בכלכליסט בחרו באהוד ברדק ושאול אמסטרדמסקי כותב שהוא חירב את תוכנית העבודה של הממשלה ל-2011.

בהארץ כותב ארי שביט שזה מעשה מכוער, ויחד עם זאת מחמיא לאיש: "הלוחם הבודד, האמיץ והמבריק הוא בעל מבנה אישיותי וערכי דפוק. הוא פועל בהנחה שהמטרה מקדשת את האמצעים. אין בו נאמנות לאנשים ואין אצלו הפנמה של תהליכים דמוקרטיים. על כן הוא מאמין שאם תהיה לו מלחמת ששת הימים כדיין, אזרחי ישראל יסלחו לו. על כן הוא מקווה שאם יהיה לו שלום עם מצרים כדיין, ההיסטוריה תסלח לו. הוא מתפלל שהמעשה הכלנתריסטי שעשה יתגמד לעומת המעשה ההיסטורי שייעשה".

יוסי ורטר, בכתבתה הפותחת של העיתון נותן פרשנות, יחד עם תיאור מדוקדק של כל אירועי אתמול. למעשה אפשר להסתפק רק בחבילה שלו ולסגור עניין.

באייטם של אלוף בן על הזוגיות של השניים יש תמונה מקסימה שלהם מ-1986. שווה את הכל.

אבל שמעו, את האמת לאמיתה, את הפרשנות הראויה תוכלו לקרוא בישראל היום. שם, בשער, ברק מחייך באושר (דווקא תמונה גרועה מכולן). איך כותב מתי טוכפלד? מהלך מבריק. מרדכי גילת אומר ברוך שפטרנו, ושעכשיו תחזור המפלגה לעצמה. הוא היחיד שמבקר את ברק. דן מרגלית, שכותב עכשיו ספר על הפרשה בה מעורב חביבו אומר שמדובר בתיקון, שתוחלת החיים של הממשלה התארכה. גם דרור אידר אומר: חבר לצד הנכון. כותרת המשנה לידיעה המרכזת בשער הנושאת את הכותרת "המהפך של ברק" אומרת "הקואליציה תקטן ל-66 ח"כים, אבל עשויה ליהנות מיותר יציבות ומשילות (כך במקור), גם בעניין המדיני" כותרת הגג החורזת עוד יותר חזקה: "מפלגת העבודה התפרקה, הממשלה התחזקה, קדימה - במבוכה" הידדדדדד!

המוספים

בהמגזין של מעריב מתמודדים עם העבודה רק בעמודי הדעות. ב-24 של ידיעות הרימו פרויקט קטן של צילומים היסטוריים, "רקוויאם מצולם", פלוס שער בן גוריוני.

גלנט

הכותרת התחתונה במעריב מתייחסת לגלנט וקובעת שהמינוי בסכנה. הפרקליטות הודיעה לבג"ץ שקיבלה ממבקר המדינה מידע חדש בקשר לפרשת הקרקעות. ב-nrg תוהים אם המינוי בסכנה.

גם בידיעות מסקרים את הפרשה. אף מילה על מעריב. כותבת טובה צימוקי: "מבקר המדינה... בודק זה כמה שבועות מידע שהעביר לו השר מיכאל איתן, שלפיו גלנט השתלט לכאורה בדרכים לא חוקיות על שטח של 60 דונם במושב עמיקם שבו הוא מתגורר". כנ"ל בישר"ה.

הארץ בידיעה על כך בשער פלוס תזכורת למעריב.

תוניסיה

כמעט ונשכחה בעיתונים, אבל הוסר הלוט מעל הכתב האמיץ של ידיעות שם: אלדד בק מדווח מפרברי תוניס. כך כתוב, בחיי.

נשים נשים

מהחודש יוכלו נשים להקפיא ביציות מכל סיבה שהיא. עכשיו אפשר יהיה לעשות את זה בארץ תמורת 5,900 ש. כלומר, נשים לא יוכלו להתלונן יותר שהשעון הביולוגי שלהן מתקתק.

סקר TIM

גלובס מטנף על כלכליסט ומתחרט. האמת היא שההפתעה הגדולה של הסקר האחרון היא מה שקרה עם כלכליסט, שהוכנס למשחק והתברר שהוא עוקף את המארקרגלובס גם יחד. חייבים לקרוא איך גלובס מתייחס לכלכליסט ולגוגל טרנדס. עליבות הסיקור של האתרים את עצמם ואת המתחרים אינה חדשה, אבל בכל פעם הסלידה שלי מכך גוברת.

TGI

מתוך ההודעה לעיתונות: "נתוני סקר TGI המשקפים את יולי-דצמבר 2010, מצביעים על המשך מגמת עלייה בשיעור החשיפה של ישראל היום מ-35.2% בינואר-יוני 2010 ל-37.4% ביולי-דצמבר 2010, נתון הממקם את העיתון בראש טבלת דרוג קריאת עיתונים בישראל. הפער בין שיעור החשיפה של ישראל היום לידיעות [חשיפה של 34.9% ביולי דצמבר 2010] אינו מובהק סטטיסטית. במקביל נמשכת מגמת התחזקות ישר"ה בגיליון סוף שבוע שעלה במהלך 2010 מ-25.7% ל-30.3% בין התקופות החצי שנתיות.

התחזקות ישר"ה, בעיקר בסו"ש, ממשיכה להשפיע על מגמת הגידול בסה"כ קריאת עיתונים בישראל, תופעה חריגה מהנהוג בעולם לפיה קימת מגמה של ירידה בקריאת העיתונות המודפסת. בשנת 2010 שיעור קריאת עיתונים בסוף שבוע הינו 63.6% לעומת 59.6% ב- 2009 ואילו קריאת עיתוני סוף שבוע, ללא ישר"ה ב-2010 הנה 55.5% [ב-2009 ישראל היום טרם הופץ ו/או נמדד]. בימי חול עלתה קריאת עיתונים מ- 60.1% ב-2009 ל- 63.7% ב- 2010 ואילו קריאת עיתונים ללא ישר"ה נשארה ללא שינוי - 50.7%.

ניכרת מגמת ירידה קלה אך יציבה בשיעור ההאזנה לרדיו כאשר ביום חול ממוצע מאזינים כ-74.5% מהאוכלוסייה ב-2010 וזאת לעומת 75.4% ב 2009 ו-76.2% ב-2008. למרות זאת, בתוך 2010 אין שינוי בשיעור ההאזנה הכללית בין יולי-דצמבר (74.4% האזנה ביום חול ממוצע) לעומת ינואר-יוני 2010 (74.5% האזנה ביום חול ממוצע)".

הנה הטבלאות. אני לא מפרשת, כי באמת, הכל ברור כשמש.

ברשתתת

אריקה גונג מספרת בהאפינגטון פוסט על חוויה אישית שלה עם בן זוג חולה סכיזופרניה, ואומרת שאם מערכת הבריאות היתה פועלת כסדרה, הקטל של גארד לאפנר היה נמנע.

אניס שיוואני, שם שם, עשרה כללי זהב חדשים לכותבים.

את כל בדיחות ברק אסף אבי לן.

שששששש

"פרשה עסיסית" (כך בידיעות), שפרטיה פורסמו אתמול במהלך כל היום ברשת נאסרה לפרסום בשעות הערב, אחרי שפרקליטי החשוד ביקשו זאת משופט המחוזי בירושלים. בחדשות 2 כיכבה הפרשה בכותרות שבראשיתה, אולם בהמשך הודיעה יונית לוי שלא, זה לא יקרה. ידיעות ביקש לבטל את ההחלטה אבל נענה בשלילה.

אייל גולן

פרשת ההעלמות ממריצה את העורכים, משמחת את לבם הדווי תמידית ומפיקה מהם מרגליות מלאות חדוות חיים. נניח בידיעות אחורי הכותרת היום היא "בבוקר נעצר בערב שר"

ובמעריב: "לעוף על המיליון".

התגלתה יבשת חדשה

(nrg)

טעויות מביכות

נכון מאוד (מעריב, 12)

צרות בכותרות

נניח הייתם רואים את הכותרת "הפייסבוק כבש את הגלובוס" (מעריב אחורי, בהקשר של גלובוס הזהב. מה הייתם חושבים? שהיה בפייסבוק לייב בלוגיניג מהטקס, שהמגיש כתב סטטוסים תוך כדי, משהו, לא? ובכן, מתברר שהכוונה היא שהסרט רשת חברתית, העוסק במארק צוקרברג, המייסד, זכה בארבעה פרסים. אבל בגלל שפייסבוק היא מילת קסם בכותרות בימים אלו, ננצל אותה עד תום, ונסחוט את הלימון הכחול הזה עד שייבש.

ובישראל היום - אותה שטות.

כנס

כנס השפה העברית לשון ראשון, ייערך זו השנה הרביעית ברשל"צ, בהיכל התרבות. אתר הכנס, למען תתפתו להגיע לשם.

לחם עבודה

אפשר לשגר לי חופשי שלל מודעות חיפושי עבודה בעיתונות הכתובה, המשודרת והמקוונת המתייחסת לעיתונאים פרופר. המודעות יתפרסמו פה ובפה באופן חופשי, כבעבר. הן יתפרסמו גם בקישור הזה: בטור השחור מימין.

לפני פיזור

וויי, יום מפרך.

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים