סיכום שבוע - מדדים, מתכות וחלקאות
מדדים
- חוזה ה S&P500 סיים שבוע שביעי ברציפות של עליות שערים, ראלי העליות הארוך ביותר מאז חודש מאי 2007, כרגע החוזה נסחר ברמתו הגבוהה ביותר מזה אוגוסט 2008. העליות מגיעות בשל אופטימיות לגבי רווחי החברות והמאמצים שמשקיעות המדינות האירופאיות למנוע את המשברים הכלכליים.
- בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב, אמר ביום חמישי האחרון, כי מאמצי הבנק המרכזי להזרים כספים לכלכלה היא אחראית חלקית לעליות במחירי המניות להם אנו עדים בתקופה האחרונה, כמו כן ברננקי אמר שלמרות מה שהמבקרים טוענים פעולות אלו לא גורמות ליצירת בועה חדשה.
בנוסף ברננקי טען כי סביר להניח שהכלכלה בשנת 2011 תהיה קצת יותר חזקה מאשר הייתה בשנת 2010 וכי הוא צופה לאינפלציה של בין 3%-4%.
- מדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר ב- 0.5%, העלייה החודשית הגבוהה ביותר מאז יוני 2009, בראייה שנתית המדד עלה ב- 1.5%, לעומת עלייה של 2.7% בשנה הקודמת. מנגד דו"ח דורשי האבטלה הצביע על עלייה של 35,000 במספר דורשי אבטלה חדשים (נתון גבוה ב-40,000 לעומת הערכות השוק).
חלקאות
- שבוע הפכפך במחירי החיטה הסתיים בירידה קלה לאחר דו"ח אודות כמות החיטה במחסנים הצביע על כך שכמות החיטה אמורה להספיק כדי לעמוד בדרישות מפעלי המזון. לעומת החיטה מחירי התירס והסויה סיימו שבוע של עליות מחירים מרשימות בשל הערכות, כי מאגרי הסחורות ירד.
- מחירי הסוכר נפלו השבוע בשני אחוזים בשל צעדים נוספים שסין מתכננת כדי למתן את האינפלציה, צעדים אלה במידה ויצאו לפועל יורידו את הביקוש העולמי ואיתו את מחיר התבואה.
- גוברות הערכות, כי גידול הכותנה יגדל באופן משמעותי בארה"ב לאחר שמחירי החוזה הגיעו לשיא של כל הזמנים לקראת סוף חודש דצמבר, גידול שכזה יניב רווחים למגדלים ויוריד את מחיר החוזה.
מתכות
- מחירי הזהב ירדו לשפל של 7 שבועות לאחר עלייה במחיר האירו (העלייה החדה ביותר כנגד הדולר מאז מאי 2009 3.59%), מחיר האירו סיים את השבוע בעליות לאחר שקנצלרית גרמניה, אנג'לה מרקר, אמרה שהיא תעשה כל שתצטרך על מנת לתמוך במטבע.
- מחירי הפלדיום ממשיכים לעלות גם השבוע לאור המשך הביקוש למתכת בתעשיית הרכב וירידה בכמות האספקה שמגיעה מרוסיה (היצואנית הגדולה בעולם)
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
