מהפכת השכירות של פואד: אושרה בנייתן של 425 יחידות דיור באזורי הביקוש

מנהלת מרכז ההשקעות אישרה את הקמתם של פרויקטים להשכרה בת"א, הוד השרון, עפולה, חולון, נתניה וקריית ביאליק, לאחר שבשבוע שעבר התקבלו תקנות חדשות המאפשרות גביית שכירות של 6,200 שקל
לירן סהר | (3)

מנהלת מרכז השקעות של משרד התעשייה והמסחר אישרה ביום ה' פרויקטים להשכרה בהיקף של כ-425 דירות ברחובות, תל-אביב, הוד השרון, עפולה, חולון, נתניה וקריית-ביאליק.

בשבוע שעבר דיווחנו כי מרכז ההשקעות קבע תקנות חדשות לצורך עידוד יזמים לבניית בניינים למטרת השכרה. לפי הנוהל, יזם שיבנה בניין דירות אשר לפחות מחציתו מיועד להשכרה, למשך תקופה של לפחות 5 שנים בשכר דירה ממוצע ל"בנין" של עד 6200 שקל, ייהנה מהטבות דוגמת שיעור מס של 11%, פחת מואץ של 20% ומס שבח בשיעור של 11%. לפני התיקון ניתן היה לגבות שכר דירה של 4,611 שקל והייתה קיימת הגבלת גודל.

מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת, חזי צאיג אמר כי "שינוי הנוהל מהווה חלק נוסף מתוכנית הממשלה לבלום את עליית מחירי הדיור בכך שהנוהל החדש יתמרץ יזמים אשר בונים דירות להשכרה, יגדיל את היצע הדירות המיועדות להשכרה וכך יוכל לתרום לירידת מחירי הדיור".

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר אמר כי "מדובר בשינוי מבורך אשר יכול להוסיף לשוק אלפי יחידות של דיור להשכרה באזורים מבוקשים, להוריד את מחירי הדירות ולתת מענה אמיתי לקהל היעד אליו מיועדות הדירות להשכרה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי מקפיא את מעונות הסטודנטים בחולון? (ל"ת)
    פקיד 16/01/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Gaon 16/01/2011 18:39
    הגב לתגובה זו
    מה זה בדיחה הזו, אם אתם רוצים פתרון לצעירים שווקו רק קרקעות שניתן לבנות עליהם התיישבות כגון צהלים עם קראווילות מתי שישיה לצעירים כסף יוכלו לבנות וליצור התיישבות כמו בראשית המדינה או צרפו אותנו לקיבוצים או למושבים יש פתרון אבל שרי הממשלה רוצים ליצור רעש שיוסיף להם קולות ולא מעניין אותם הפתרון תכירו בריבית של הששכנתא לצורכי מס תכירו בגני ילדים ובמעון לצורכי מס ואז יש סיכוי לצעירים אין לצעירים 6000 שח לשכירות
  • צח-העט 17/01/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    אבל מה איכפת לפואד שכנראה לא מתמצא כלל בקשיי הציבור ?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי