1.97 מיליארד גולשים, 107 טריליון מיילים, 255 מיליון אתרים, וכמה ציוצים?
חברת המחקר פינגדום שחררה היום (יום ה') מספר נתונים מקיפים ומרשימים על היקף השימוש באינטרנט ב-2010. החברה אספה את הנתונים דרך מערכות הניטור שלה ומספר חברות חיצוניות. לפי החברה, נכון ליוני 2010, ישנם 1.97 מיליארד גולשים ברחבי העולם - עליה מרשימה של 14% לעומת יוני 2009.
41.8% מכל הגולשים נמצאים באסיה, 24.1% באירופה ו-13.5% בצפון אמריקה. דרום אמריקה המשיכה להתפתח בצורה מסחררת וכבר מייצגת 10.4% מאוכלוסיית האינטרנט. אחריה אפריקה עם 5.6%, המזרח התיכון עם 3.2% ואזור אוסטרליה עם 1.1%. במזרח התיכון יש בסך הכל 63.2 מיליון גולשים - מתוכם 4.67 מיליון בישראל, לפי סקר טים האחרון.
95% מכל הגולשים משתמשים בדואר אלקטרוני עם 1.5 כתובות בממוצע לכל גולש. בסך הכל נשלחו 107 טריליון (!) מיילים במהלך 2010 כלומר 294 מיליארד מיילים בכל יום ו-149 מיילים יומיים לכל גולש. לפי פינגדום, 89.1% מכל המיילים הם ספאם - מה שעדיין אומר שהגולש הממוצע שולח 16 מיילים מדי יום - מספר מרשים לכל הדעות.
ישנם היום 255 מיליון אתרי אינטרנט מסביב לעולם, עליה של 9% לעומת 2009. סיומת הדומיין .com היא עדיין הפופולרית ביותר, עם 88.8 מיליון דומיינים רשומים. במקום השני ניתן למצוא את .net עם 13.2 מיליון ואת סיומת הדומיין .org, עם 8.6 מיליון דומיינים רשומים. בנוסף, ישנם 79.2 מיליון דומיינים הרשומים על סיומות מקומיות השייכות למדינות השונות, כגון .co.il או co.uk.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
