מדריך הטרמפיסט לצמרת

בגלל שאני משתדלת לעקוף את חוצה ישראל, Aka ברנע, החמצתי את הפדיחה הגדולה שלו בשבת האחרונה עם התמונה של שלי יחימוביץ' הרצה על החוף, בבגדים שאינם צנועים לטעמו הפוריטני של חביב הקהל, שאולי זומם לעבור לכיכר השבת או לחדרי חרדים בבוא היום.

הבלוג המוצלח של יחימוביץ', שענתה לו מניה וביה, קרס כנראה מעודף גולשים, ואי אפשר היה להיכנס אליו הבוקר לצורכי לנקוק. עדכון: חזר לחיים.

אבל תודה לישראל היום שלא מוותר על ההזדמנות החגיגית לחגוג על הדם ולנגח את ידיעות, האויב המר, וסיפור יחימוביץ' מופיע היום בשער, ומפנה לע' 24 שם מופיע "הנוסח המלא של תשובת יחימוביץ'". אני תוהה רק למה לקח להם שם יום לפרסם את הדברים, הרי בשבת כבר הייתה התגובה מוכנה לתפארת.

התשובה מעולה, מצוינת ומפילה לקרשים את הפובליציסט מספר אחת, שלא מעד בפליטת קולמוס טיפשית, אלא במשהו הרבה יותר חמור: שנאה ובוז לנשים.

אגב, איך זה שאין בידיעות שום דעה במדור הדעות נגד מה שכתב ברנע? מוזר. והנה התצלום של יוסי אלוני למעריב.

שימו לב למשפט הזה, המופיע בידיעה המרכזית של ישראל היום על חקירת השריפה: "מי שסירב לוועדת חקירה ממלכתית, מקבל עתה חקירה של מבקר המדינה". אה?? מה שכן, שמו של נתניהו לא מוזכר בידיעה ולו פעם. אבל נתניהו כן שולח מסר לשריו מעל גלי הכותרת הראשית: "תפסיקו לשלוח מכתבי כיסוי" (וכות' הגג מזכירה: הממשלה אישרה 800 מיליון ש' לכיבוי ולחירום").

הרכב של שלושה שופטים ידון הבוקר בעתירה של התנועה הירוקה נגד מינוי אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. אם תתקבל העתירה, המינוי יחזור לבדיקה מחודשת של ועדת טירקל. זוהי הראשית של מעריב, המקדם בכך את תחקיר העיתון. בהארץ זו הכותרת השנייה בשער, עם קרדיט למעריב, המובילה לדברים שכותב עמוס הראל במסגרת "מדריך לסכסוכים בצמרת", שיהיה עוד להיט גדול יותר ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה. הידיעה על גלנט והבג"צ מופיעה בקצרצרה בע' 10 בידיעות היום, בלי תזכורת למעריב. גלנט קיבל פטור מלהגיע לאירוע המרגש היום, מאחר שלדבריו "איו לו מה להוסיף על התגובה המפורטת שהגישה המדינה בעניין". עדכון: בג"צ נזף במדינה, אבל עוד לא קיבל החלטה.

נאומו של ברק אובמה על משאל העם בסודאן זוכה להופיע בשער הארץ.

בידיעות עוסקים בכות' הראשית בעצבים בדרך לעבודה ברכבת, המשך לכתבה הפותחת של ממון, אתמול, על השיבושים המחמירים.

עוד אישה נרצחה

לודמילה אזרוב הי"ד. על ידי בעלה. הפעם בבאר שבע. זה המקרה השני בנגב בתוך שבועיים, מזכיר שמעון איפרגן במעריב. הידיעות על כך מופיעות בעמודים האחוריים של העיתונים (5, 11, 20, 13). עוד אישה נרצחה על ידי בעלה, נו. תחדשו לנו משהו.

בכמה תבע דני רוזן את אלי ישי?

ב-7 ימים בשישי נכתב - שני מיליון. בישראל היום, היום - שלושה מיליון. בהארץ - שניים.

שאריות מחוממות

אני לא קוראת עיתונים בימי ראשון כדי לעשות ריסטרט למערכת, כבר סיפרתי. אבל לא יכולתי שלא להידהם מכותרות אתמול: שלושה עיתונים התייחסו למותו בשוגג של נדב רוטנברג. מעריב מתאר בכותרתו הראשית צעדה נגד השתמטות החרדים, שתיערך בשבוע הבא, ובה "מאות פעילים מעשרות ארגונים יצעדו למען חלוקה שווה של הנטל". מעריב הוא עיתון הסובל מאישיות אובססיביות: פעם צעדת שליט, אחר כך פולארד, עכשיו נקרא כמה ימים על הצעדה הממשמשת.

פייסבוק

אולי ההתלהבות מפייסבוק תירגע בקרב גופים כאלו ואחרים אחרי שיראו מה קרה לבנק לאומי אחרי שעלתה האפשרות שיהיה מעורב בעסקת נדל"ן עם משקיע פלסטיני. אם פותחים את הגבולות, צריך לזכור שכל דבר יכול להיכתב ולהיאמר.

ובהזדמנות חגיגית זו: די עם כתבות העצות להורים הנבוכים מה לעשות עם הפייסבוק הזה ובכלל עם הילדים שלהם (למשל, עוד אחת היום בידיעות). הבנו. עקבו אחריהם. בסדר.

VTV

יגאל, המודח השלישי מהאח הגדול בטוח שעשו עליו קומבינת סמסים.

לחם עבודה

שרון שפירא, מנהל התקשורת השיווקית של מעריב פורש.

הבלוג עיתונאים כתב ליוע"מ נגד חקירת הכתב הצבאי של וואלה!, יהושע בריינר, בגלל ידיעה שפרסם על כרוז שנכתב נגד מח"ט שומרון.

ישראל היום הידקק היום ל-40 ע'. ברגיל: 48.

באג השמות

נכון, הוא מעצבן ברמות, אבל אמר לי אחד המגיבים, אלא מי: אני לא מבין, בכל פעם שאני פותח תיבת תגובה אני כותב את השם שלי למעלה מחדש. למה זה מסובך? אמרתי לו שנכון, אבל אנשים רגילים למקומות בהם נשמרים שמותיהם. בכל מקרה, גלגלו את העין טיפה למעלה, ובדקו. מתי יתקנו? לא יודעת.

בלוגלנד

(קציר מתוך עלו ברשת של רוני שני, ממון, ידיעות, ראשון, 9.1): לה פמיניסט (גם צפי סער כתבה עליו).

פטריה, בלוג ביקורת פרסומות. איך יודעים שהכותב הוא גבר (רועי פרבשטיין)? הוא לא חשב גוגל, כלומר על שלל פטריות הנרתיק הכובשות מקומות ראשונים בחיפוש.

Going out, אתר המופעים של יריב חבוט, ידידי, שכלל לא עדכנני. מזל שנכנסתי לעונג שבת, לחפש את אלבומי השנה.

ספורטיV

אז מוטי איוניר זה טוב? קראתי את הפניית השער של מעריב ספורט: "הרעב הכריע: איוניר מאמן מכבי ת"א", ודאגתי, מוטי איוניר רעב ללחם? נכנסתי (!) למוסף כדי לשמוע מתי זה קרה, וקראתי את המשפט הבא (יניב טוכמן): "מה שעמד לזכותו של איוניר זו התחושה של גולדהאר כי הוא רעב מאוד להצליח ובטח במכבי ת"א". אה. לא רעב-רעב. אלא רעב-רעב. מאוד חמים כתבי הספורט:

"כמה טוב שבאת הביתה" (ישר"ה) "יאללה בוא הביתה מוטי" (מעריב)

שני האחרים בכותרות דומות אף הם: "מכביסט. ומה עוד?" (הארץ) ו"המכביזם גבר על התארים" (ידיעות) - לא מבינה את הכותרת הזו. שלמה מן על העיתונאים ונמני. מדבריו אני מבינה שלעיתונאי הספורט קורות תאונות התאהבות מדי יום ביומו, לא?

מח' הגהה

"מכנסוני צמר מנצנצות" (מעריב, המגזין, 9)

לפני פיזור

זה מה שאני עושה ביום החופשה. מאיימת בהתאבדות על גברת מס הכנסה.