גזים

סרטן או גז או דלקת באוזן

שאלתי אתמול למה בעיתונים לא התייחסו למות המפגינה מבלעין, ג'והאר אבו-רחמה. היום יש תשובות בעיתונים: כותרת הגג בידיעות: מות המפגינה - פיברוק. קצינים בכירים: כנראה הייתה חולת סרטן. אבל אם נכנסים לעומק הידיעה של יוסי יהושוע ורוני שקד (ע' 6) מובאות גרסאות כל הצדדים. מצד אחד צה"ל: 1. הדיווח הראשוני בשישי בצהריים דיבר על שני פצועים קל. בשבת הפכה הפצוע קל לפצועה אנושה. 1. א. כשיש דיווחים על מקרים דומים ארגוני הרפואה הפלס' פונים לצה"ל דרך מנגנוני התיאום ומבקשים סיוע ופינוי לישראל לצורך טיפול. זה לא קרה הפעם. 2. בדו"ח הרפואי שהגיע לצה"ל נכתב כי נלקחה ממנה בדיקת דם ב-14:40, ובטופס אחר - שהגיעה לביה"ח ב-15:20. 3. שהיה לה עבר רפואי עשיר, ושלפי ההערכה התרופות אותן נטלה יועדו לטיפול בסרטן הדם. 3. א. היא השתמשה בתרופות במינון חורג. 4. לבגדיה לא היה ריח של גז. 5. אין הוכחה מצולמת שהייתה בהפגנה. אם הייתה, הפלסטינים היו מפיצים אותה. 6. ההלוויה הייתה שקטה ומאופקת, שלא כבמקרים דומים.

מצד שני הפלסטינים ומשתתפי ההפגנה: 1. היא נהרגה 50 מ' מהגדר משאיפת גז מדמיע (סמיר בורנאט, חבר הוועדה העממית המארגנת את ההפגנה בבלעין). 2. עדי ראייה שטיפלו בה העבירו אותה לאמבולנס. 2. א. אולי היו לה מחלות קודמות, אבל היא מתה משאיפת גז. 3. יונתן פולק, המשתתף בהפגנות בקביעות טוען שראה את אבו-רחמה בהפגנה: "ראיתי את הפינוי באמבולנס ודיווחתי לאמצעי התקשורת זמן קצר לאחר פציעתה על האירוע. גרסת צה"ל מתבססת על הנחות והשערות בעלמא, שאינן מגובות בעובדות". תוספת פולק: ב-ynet, כולל ציוץ שלו בטוויטר בזמן אמת.

אבל בכותרת הראשית, כאמור, ובכותרת הידיעה בעמוד, וכן בכותרת המשנה, אין זכר לצד השני. מאמר דעה נלווה של יועז הנדל קורא חד משמעית להטיל ספק בגרסה הפלסטינית. הכותרת נחרצת גם היא: "כך מייצרים מוחמד א-דורא". כלומר, אף שבידיעה מביאים הכתבים את שני הצדדים, העורכים מקבלים את עמדת צה"ל.

בהארץ הידיעה שכותרתה מביאה את גרסת צה"ל: מחלה קשה, ואת גרסת המשפחה: דלקת באוזן, כלל לא מופיעה בשער אלא בע' 2. הסיפור הרפואי פה שונה לגמרי מזה של ידיעות. מקורות בצבא אומרים לאבי יששכרוף ולאנשיל פפר שאבו-רחמה קיבלה בחודשים האחרונים טיפול למחלה קשה ממנה סבלה. הארץ טוען שקשה לקבוע אם שילוב התרופות והגז המדמיע גרם למוות. סמיר, אחיה של המתה מתאר את הסימפטומים: כאבי ראש עזים, בעיקר ליד האוזן, סחרחורות, בעיות שיווי משקל וכתמים על גופה. הרופא שלה, ד"ר חאלד בדוואן, רמ"ח בבי"ח אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים סירב להתראיין. ע"פ מסמך שהוצג להארץ היא קיבלה ממנו טיפול תרופתי מוכר נגד סחרחורות והמלצה לשטוף את אוזנה במים חמים. האח טוען שהרופא אמר שמדובר בנוזל שהצטבר באוזן התיכונה וגרם למחלה. יחד עם זאת, היא הופנתה לסיטי ראש, בדיקה שעברה ב-27 בדצ', ארבעה ימים לפני מותה. הבדיקה הייתה תקינה. אבו-רחמה המשיכה לרופא נוסף, ד"ר נאסר אל מועלם בבי"ח ברמאללה שקבע כי מדובר ב"בעיה שכיחה" וביקש ממנה לשוב בעוד חודש. המשפחה בטוחה שמתה מגז קטלני שצה"ל משתמש בו.

להארץ יש תושבים שהיו עדים למקרה: "ההשפעה של שאיפת הגז המדמיע הייתה דרמטית ומיידית. בתוך דקה החלה לפרכס, קצף יצא מפיה והכרתה היטשטשה".

הארץ ממשיך, כנראה, לתת פרשנות: "ואולם מדובר בתגובה יוצאת דופן בחומרתה, שככל הנראה היו לה מרכיבים אחרים מלבד הגז המדמיע". מי מפרשן? רופא? הכתבים? לא ברור.

ובנוסף, מאמר המערכת מוקדש לפרשה. מאמר המערכת קובע נחרצות: אבו-רחמה נהרגה לאחר שנחנקה משאיפת גז מדמיע, שעה שעמדה והשקיפה על ההפגנה השבועית.

המאמר מביא עדות של ד"ר דניאל ארגו, שאמר שלשום להארץ "שיש סוגים של גז מדמיע שהם מסוכנים פחות מזה שצה"ל עושה בו שימוש. לא ברור, לפיכך, למה בוחר צה"ל להשתמש דווקא בסוג המסוכן יותר". שורה תחתונה: אם הידיעה מביאה באיזון את שני הצדדים, מאמר המערכת מכריע את הכף, והפוך לידיעות: צה"ל אשם במוות.

במעריב "עלילת בילעין?" היא הפניה בשער, בתחתיתו, בצד ימין. פה "על פי תחקיר צה"ל יש אפשרות שהמפגינה נגד הגדר מתה מסרטן ולא משאיפת גז מדמיע". בידיעה (2-3) כותבים אמיר בוחבוט ועמית כהן שבצה"ל טענו "שנדרשו להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, ביניהם גז מדמיע, ולא בשום אמצעי קטלני אחר". מה? הרי ממילא מדובר על גז מדמיע, ובהארץ אף נטען שיש כמה סוגי גז, מי דיבר על אמצעי אחר? פה כתוב שהיא הגיעה לביה"ח ב-15:20, ושעל בדיקות הדם כתוב 14:45 (חמש דקות הבדל מהכתוב בידיעות).

לגרסת מעריב, בגופה נמצא מינון גבוה של תרופות "שניתנות לחולים בסרטן הדם". גורם צבאי אמר למעריב שבהתחלה המשפחה טענה שהיא חולת אסטמה, אך מאוחר יותר שונתה הגרסה. ניתוח שלאחר המוות - לא בוצע.

האם השתתפה או לא בהפגנה? מוחמד חטיב ממועצת הכפר מסר למעריב: "זה לא נכון שהיא לא השתתפה בהפגנה בתור מפגינה אלא עמדה והשקיפה על ההפגנה עם אמא שלה, ההפגנה הגיעה אליה. הצבא ירה גז וזה מה שגרם למותה". חטיב אומר שליווה את אבו-רחמה לבית החולים, שלא היה לה סרטן ושהייתה בריאה לחלוטין. גם פה יש מסגרת המזכירה את פרשת מוחמד א-דורה.

סיכום: במעריב מביאים את שתי הגרסאות, גם בכותרות. חבל שדברי ימיני לא מופיעים בכפולה המתייחסת לפרשה. פה צריך היה להיות תיאום בין זרוע המגזין לזרוע החדשות. ואם היה תיאום והוחלט על פיצול - טעות.

הערה: אין האחדה בשמות פה, אלא ציטוט מדויק, כפי שנכתב בעיתונים השונים.

בן-דרור ימיני כותב בהמגזין על חרפת בלעין, ומודה שהפעם המפגינים צודקים, אפילו שהם שונאי ישראל. תודה!

בישראל היום פרשת בלעין תופסת את השטח הקטן ביותר: ידיעה של כ-100 ומשהו מילה בטור צד בע' 13: בצה"ל מעריכים שהצעירה (הידד, צעירה בת 36!) מתה מסרטן. לילך שובל כותבת שבצה"ל מעריכים שהיא "כלל לא השתתפה בהפגנה, ונפטרה, ככל הנראה ולאור ההיסטוריה הרפואית שלה, ממחלת הסרטן". גרסת המשפחה/פלסטינים - יוק. הערכת צה"ל לוקחת.

תוספת: מתברר שצה"ל מידע בלוגרים כשהוא רוצה ועורך להם מסיבת עיתונאים, אבל בלוגרים אחרים זוכים רק לרשיפת הצנזורה, אאוט אוף דה בלו.

תזכורת: מה הסיפור של גדר ההפרדה בבלעין.

א' מהתחבורה, א' מהתיירות

היא הכותרת הראשית של ידיעות, שמפנה לכפולת 2-3 ובה א' ממשרד התיירות מדברת. מה היא אומרת בכפולה הזו? כמעט כלום. האמת יצאה לאור, וכנהלאה. שום דבר שמצדיק כותרת ראשית ואו מריחת שני עמודים ראשונים בעיתון על הסיפור. תמונת הענק המפוקסלת שלה, וזו של הנשיא בג'ינס, מחפות על המילים המדולדלות. בע' 4 מובא תמליל שיחה של קצב עם א' מבית הנשיא. היום כתבו שאלו קלטות מאתמול בערוץ 2, להבדיל מהקלטות ה-200 אלף שקל, ש"התפרסמו לראשונה בידיעות אחרונות ב-2006 והובאו שוב אתמול" תמליל "יש לך את הפסיכי של..."

ועכשיו נעבור למעריב - אה, הכל ברור. למעריב יש "ראיון בלעדי עם א' ממשרד התחבורה", והכותרת הראשית היא "נשמתי לרווחה", והראיון הייחודי, בלעדי, חד פעמי ופנומנלי יופיע בסופשבוע. כשעיתון מדווח על כתבת סופשבוע ביום שלישי הוא רוצה להצביע על כיבוש טריטוריאלי של הנושא.

שלום ירושלמי כותב שב-2000 שלח יזהר באר, מנכ"ל קשב, מכתב לניצב יוסי סדבון, ראש אגף חקירות (דאז) ובו סיפר על מידע ממנו עולה לכאורה שא' מהתיירות הגישה תלונה במשטרה נגד קצב, ומאוחר יותר חזרה בה. סדבון שלח לו תשובה שאי אפשר לעשות דבר ללא תלונה.

האם הציבור, או אפילו אנשי התקשורת המסקרים, יודעים להבדיל בין זו מהתיירות לזו מהתחבורה, מבחינת סיפורי המקרה?

רווחי הגז למדינה

הראשית של הארץ, המפנה לסיקור הנרחב במארקר. המדינה תרוויח 62%. מירב ארלוזורוב כותבת שחלוקת ועדת ששינסקי "סבירה וצודקת". זו גם הכותרת הראשית בישראל היום, אבל פה מדובר על חברות הגז, שישלמו "אבל פחות מהמתוכנן".

כותרת שנייה - עלייה דרמטית במספר התלונות על הטרדה מינית בשירות המדינה. וזו הראשית הבוקר באתר. טוב שפרצופה של אורלינס גלוי, אחרת שוב היינו נזקקים לפרצופים מפוקסלים ולצילומי אילוסטרציה של בחורות יושבות על הרצפה בפינת החדר.

טוקבק/על מותו של יוסף שילוח

כתבה אתמול הדס: "ynet אחראים לתרגיל תקשורתי נפלא. הכתבה שעלתה באתר לאחר שנודע על מותו של יוסף שילוח זכתה למאות רבות של תגובות שבהן הגרעין הקשה של הטוקבקיסטים היללו ושיבחו ונזכרו והתגעגעו לשילוח. מקץ כמה שעות העלו כתבה נוספת שבה מצהיר שילוח על הזדהותו עם הפלסטינים תוך התייחסות לסרטו של בכרי, ג'נין ג'נין. באופן כלל לא מפתיע חל מהפך של מאה שמונים מעלות ביחס לשילוח מצד הגרעין הקשה של הטוקבקיסטים, אלה שביכו בצהריים את מותו שינו כיוון והחלו לקללו ולגדפו (וגם האתר זוכה לביקורת חריפה על חשיפת עמדותיו הידועות של שילוח). התרגיל הזה חשף פעם נוספת את ביצת הטוקבקים הגזענית ושונאת האדם שאיננו יהודי (כולל היהודי השמאלני שיש כידוע ספק באשר ליהדותו) ושילוח ההומניסט ואוהב האדם שראה מן הסתם בעצב גדול את התפרצות השנאה לערבים בחודשים האחרונים לבטח היה נהנה מסטירת הלחי המצלצלת שהוא הצליח להנחית לאחר מותו על מעריציו הגזענים".

לחם עבודה

ועד מפעילי הטלפרומפטרים בערוץ הראשון שובת. נופר סיני פורת מדווחת בביקורת הטלוויזיה בידיעות שינון מגל היה אבוד ומסכן. לדעתי מדובר בשביתה הביזארית ביותר בישראל במשך כל שנות קיומי. או קיומה. תקנו אותי אם אני טועה.

גדי סוקניק יצטרף לתוכנית התחקירים של רינו צרור ברשת (ערן סויסה, מעריב). מממ, למה הוא לא סיפר את זה בראיון ב-7 ימים? אולי כי הסרט שלו על השייטת שודר בערוץ 10? בראיון בשישי האחרון הוא אמר: "היום אני במצב שבו אני מרגיש שאני בהחלט רוצה לחזור להארדקור שממנו באתי... ולעסוק בדברים שקשורים לאקטואליה לסוגיה. אתה יודע איפה תהיה בעוד שנה? בעוד חמש שנים? ממש לא. אף פעם לא ידעתי ולא תכננתי מה הצעד הבא. אני רק יודע שאחרי שוטטות בכל מיני שבילים שונים ומשונים, אין לי כבר תחושה שאני חייב להתנסות. התחושה הזו התפוגגה קצת".

צפריר בשן, שזכה בצרצרפיס מחפש עבודה.

צרות בכותרות

השחקן דן שפירא מעד במערכה הראשונה של החזרה הגנרלית לרומיאו ויוליה בקאמרי. רופא שהיה באולם אבחן "חשש לשבר או לנקע". הרופא, יצוין, לא היה מצויד במכשיר רנטגן נייד, ואת האבחנה הזו גם אני, הרופאה החובבת, יכולתי לתת. והכותרת, שבשלה התכנסנו? "דן שפירא שבר רגל במהלך הצגה" (ידיעות, 20)

בלוגלנד

ביקורת טלוויזיה של סופשבוע על ידי אבי זורנזון במג-נט. מה זה מג-נט? "לפני כחודש הקמנו ניצן פלד (כותב בכלכליסט, בערוץ הספורט ובחדשות הספורט) יחד עם זורנזון (סגן עורך מוסף התרבות של מעריב), עידן עמיאל (עורך בכיר באתר ספורט5, בעבר בוואלה), דני אמיר (המוזיקאי והתמלילן והפעיל הפוליטי, תסריטאי חדשות הספורט משך כעשר שנים), אדם מור (לשעבר בספורט5, עורך אתר ניקולודיאון לשעבר ועוד), אסף לבבי (מוזיקאי וסופר צעיר) ועוד כמה כותבים, מגזין חדש שמטרתו ליצור מקום שמגיש טקסטים איכותיים משלל זוויות וכותבים מוכחים על תרבות. הסלוגן: "לא עיתונות", והקונספט הוא: 1) בכל יום (משתדלים) טקסט חדש, של כותב אחר, על נושא אחר. חברה, ספורט, מוזיקה, טלוויזיה, קולנוע, כלכלה, חינוך, אקטואליה וכו'. 2) בכל יום (באמת) לינקים מכל רחבי הרשת לדברים מעניינים ומגניבים שקשורים לנושאים שאנחנו כותבים עליהם, אבל לא זוכים לסיקור ולחשיפה שמגיעים להם בעיתונות הישראלית".

לפני פיזור

ליקוי חמה. מ-9:10 עד 12:15. השיא: 10:40. תיהנו בזהירות.