קטר הצמיחה ייבלם? מכון הייצוא צופה ירידה חדה בצמיחת הייצוא ב-2011
מכון הייצוא מספק תחזית קודרת לשנת 2011 למשק הישראלי. בהודעה שהוציא היום הוא מעריך כי בשנת 2011 תחול ירידה דרמטית בקצב גידול היצוא.
מכון הייצוא מעריך כי היצוא הישראלי צפוי לגדול בשנת 2011 בשיעור של 6.5% בלבד במונחים דולריים. מדובר בשיעור הגידול הנמוך ביותר שנרשם משנת 2003 - למעט שנת המשבר של 2009.
לדברי אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא: "היצואנים הישראליים מתמודדים עם צמיחה נמוכה בשווקי היצוא המסורתיים של ישראל המהווים כ-60% מהיצוא הישראלי, האטה בסחר העולמי וירידה בשיעורי גידול היבוא במדינות היעד העיקריות עמן סוחרת ישראל והמשך התחזקות השקל מול סל המטבעות אשר שוחק את הכנסות היצואנים ופוגע ברווחיותם".
מכון הייצוא מעריך כי יצוא הסחורות ללא יהלומים בשנת 2011 צפוי להסתכם בכ- 44.4 מיליארד דולר, גידול דולרי של 6.4% לעומת שנת 2010. עוד מעריך המכון כי יצוא היהלומים צפוי להציג גידול דולרי של כ-7% לכ- 9.5 מיליארד דולר.
מניתוח ראשוני של סיכום נתוני היצוא לשנת 2010 שנערך במכון היצוא עולה כי היצוא הישראלי הנחשב לקטר הצמיחה של המשק נבלם ועומד במקום. הניתוח מתבסס בין היתר, על אומדנים לא סופיים להיקפי היצוא של הרבעון האחרון לשנת 2010, המצביעים על המשך מגמת הדשדוש והנסיגה בהיקפי היצוא.
סך היקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2010 , עפ"י הניתוח צפוי להסתכם בכ- 80 מיליארד דולר המהווים עלייה דולרית של כ- 16% לעומת שנת 2009. העלייה נובעת בעיקר מהתאוששות ברמת הביקושים העולמית והגידול בסחר הבין-לאומי במהלך המחצית השנייה של 2009 וברבעון הראשון של 2010, כפועל יוצא מההתאוששות בכלכלה העולמית לאחר המשב.
עם זאת, כבר מהרבעון השני של 2010 ניכרת בלימה במגמת הגידול ונסיגה ביצוא הסחורות המתבטאת בעיקר בענפי יצוא הטכנולוגיה עילית והמעורבת עילית המהווים כ-76% מסך יצוא הסחורות ללא יהלומים.
על פי הערכת מכון היצוא, ברבעון האחרון שיסתיים בעוד מספר ימים, צפוי להסתכם יצוא הסחורות, ללא יהלומים (מנוכה עונתיות) בכ-10 מיליארד דולר, נמוך מזה שנרשם ברבעון הראשון לשנת 2010 ודומה לרבעון המקביל אשתקד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
