ת"א חתמה בירידות קלות: מדד המעו"ף איבד 0.3%, כלכלים י-ם טיפסה 3%

מדד ת"א 75 ירד ב-0.3% ומניות הבנקים איבדו 1%. דריכות בקרב משקיעי הלוויתן: רציו טיפסה 2.6%, דלק קידוחים עלתה ב-1.4%

יום המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים קלות. המגמה השלילית בתל אביב באה ברקע לירידות השערים בבורסות אירופה והצפי לפתיחת מסחר שלילית בוול סטריט.

בסיום המסחר, מדד המעו"ף התממש ב-0.34% ל-1,303 נקודות, מדד ת"א 75 איבד 0.34% גם כן ומניות הבנקים נחלשו ב-1.03%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.32 מיליארד שקל.

בשוק המניות בלטה לחיוב מניית כלכלית ירושלים שטיפסה ב-3%. בעליות שערים בלטו גם שותפויות הלוויתן: רציו טיפסה ב-2.6% ודלק קידוחים רשמה עליות של 1.4%.

בבורסות העולם נרשמת נטייה לירידות שערים, ברקע להעלאת הריבית בסין בסוף השבוע. בבורסות אירופה נרשמות ירידות שערים, בהמשך לסגירה דומה מוקדם יותר הבוקר בבורסות המרכזיות באסיה.

בבורסה המקומית, יחידותיה ההשתתפות של ישראמקו יהש השותפה ב'תמר' איבדו 1.1% לאחר הזינוק שנרשם אתמול. היום אישר הממונה לשותפות הארכה של חודש בחתימה על הסכם קידוח ברישיון 'שמשון'.

עוד בלטו היום: מניית שטראוס מיטפסה ב-1.4% לאחר שבנק פועלים רכש אתמול 5% ממניותיה, מניית התכוף צנחה ב-6.4% לאחר שהחברה הודיעה אתמול כי הוצא צו להקפאת הליכים בחברה.

בתוך כך, המסחר באחד העם מתנהל תוך המתנה דרוכה לפרסום ההחלטה על גובה הריבית במשק לחודש ינואר 2011. על פי הערכות, הריבית צפויה להיוותר על כנה זה החודש השלישי ברציפות ברמה של 2%. לכתבה המלאה: לקראת החלטת הריבית

זירה נוספת שמספקת עניין קשורה לאופציות המעו"ף. ביום חמישי יפקעו אופציות המעו"ף לחודש דצמבר וסטיות התקן באופציות זינקו מרמות שפל היסטוריות. לכתבה המלאה: השחקנים מתכוננים לפקיעה

המסחר בעולם

בורסות אירופה רושמות היום י רידות שערים ברקע למגמה השלילית באסיה. בגרמניה מדד הדאקס ומדד הקאק מאבדים 1.5% ובבריטניה מדד הפוטסי עולה ב-0.2%.

המסחר באירופה מתנהל כהמשך למסחר באסיה. החלטת הממשל בסין החליט להעלות את הריבית במדינה ב-0.25% לרמה של 5.8% הובילה לטלטל בבורסת שנחאי. מעלייה של 1.5% בפתיחת המסחר עברה הבורסה לירידה של 1.9%. העלאת הריבית הנוכחית היא העלאת השנייה במספר שמבצע הממשל הסיני בתוך חודשיים. בשווקים מעריכים כי המהלך שמבצע הממשל הוא נכון ועשוי להצליח להוריד את קצב עליית המחירים ולכן שולחים את הבורסות לעליות. לכתבה המלאה: סקירת אסיה

מניות במרכז

בנק פועלים רכש 4.99% ממניותיה של שטראוס תמורת סכום של 297 מיליון שקל. לאחר העסקה, לא יהפוך בנק הפועלים לבעל עניין ביצרנית המזון מאחר ואינו מחזיק בלמעלה מ-5%. לכתבה המלאה: הבעת אמון

פרטנר קיבלה סקירה אוהדת מכלל פיננסים. האנליסט צחי אברהם העלה את מחיר היעד לחברת הסלולר מ-78 שקלים ל-82 שקלים ברקע לרווחיות ההולכת וגדולה של מכירות ציוד. מחיר היעד החדש שמספק אברהם, משקף אפסייד של 15%. בכלל פיננסים מפרגנים לפרטנר

חברת אבגול, העוסקת בייצור בדים לא ארוגים, הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת נכסיה ופעילותה של חברת קליבר המפיצה הגדולה ביותר של אבגול. החברה פועלת בצפון אמריקה ובטריטוריות נוספות בעולם. אבגול רוכשת את המפיצה

הצלחה חלקית בהנפקת המניות שערכה אתמול איתמר מדיקל. החברה גייסה מהציבור 12 מיליון שקל מתוך 15 מיליון השקלים אותם תכננה לגייס. ההנפקה נסגרה על מחיר המינימום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.