ת"א חתמה בירידות קלות: מדד המעו"ף איבד 0.3%, כלכלים י-ם טיפסה 3%
יום המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים קלות. המגמה השלילית בתל אביב באה ברקע לירידות השערים בבורסות אירופה והצפי לפתיחת מסחר שלילית בוול סטריט.
בסיום המסחר, מדד המעו"ף התממש ב-0.34% ל-1,303 נקודות, מדד ת"א 75 איבד 0.34% גם כן ומניות הבנקים נחלשו ב-1.03%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.32 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטה לחיוב מניית כלכלית ירושלים שטיפסה ב-3%. בעליות שערים בלטו גם שותפויות הלוויתן: רציו טיפסה ב-2.6% ודלק קידוחים רשמה עליות של 1.4%.
בבורסות העולם נרשמת נטייה לירידות שערים, ברקע להעלאת הריבית בסין בסוף השבוע. בבורסות אירופה נרשמות ירידות שערים, בהמשך לסגירה דומה מוקדם יותר הבוקר בבורסות המרכזיות באסיה.
בבורסה המקומית, יחידותיה ההשתתפות של ישראמקו יהש השותפה ב'תמר' איבדו 1.1% לאחר הזינוק שנרשם אתמול. היום אישר הממונה לשותפות הארכה של חודש בחתימה על הסכם קידוח ברישיון 'שמשון'.
עוד בלטו היום: מניית שטראוס מיטפסה ב-1.4% לאחר שבנק פועלים רכש אתמול 5% ממניותיה, מניית התכוף צנחה ב-6.4% לאחר שהחברה הודיעה אתמול כי הוצא צו להקפאת הליכים בחברה.
בתוך כך, המסחר באחד העם מתנהל תוך המתנה דרוכה לפרסום ההחלטה על גובה הריבית במשק לחודש ינואר 2011. על פי הערכות, הריבית צפויה להיוותר על כנה זה החודש השלישי ברציפות ברמה של 2%.
זירה נוספת שמספקת עניין קשורה לאופציות המעו"ף. ביום חמישי יפקעו אופציות המעו"ף לחודש דצמבר וסטיות התקן באופציות זינקו מרמות שפל היסטוריות.
המסחר בעולם
בורסות אירופה רושמות היום י רידות שערים ברקע למגמה השלילית באסיה. בגרמניה מדד הדאקס ומדד הקאק מאבדים 1.5% ובבריטניה מדד הפוטסי עולה ב-0.2%.
המסחר באירופה מתנהל כהמשך למסחר באסיה. החלטת הממשל בסין החליט להעלות את הריבית במדינה ב-0.25% לרמה של 5.8% הובילה לטלטל בבורסת שנחאי. מעלייה של 1.5% בפתיחת המסחר עברה הבורסה לירידה של 1.9%. העלאת הריבית הנוכחית היא העלאת השנייה במספר שמבצע הממשל הסיני בתוך חודשיים. בשווקים מעריכים כי המהלך שמבצע הממשל הוא נכון ועשוי להצליח להוריד את קצב עליית המחירים ולכן שולחים את הבורסות לעליות.
מניות במרכז
בנק פועלים רכש 4.99% ממניותיה של שטראוס תמורת סכום של 297 מיליון שקל. לאחר העסקה, לא יהפוך בנק הפועלים לבעל עניין ביצרנית המזון מאחר ואינו מחזיק בלמעלה מ-5%.
פרטנר קיבלה סקירה אוהדת מכלל פיננסים. האנליסט צחי אברהם העלה את מחיר היעד לחברת הסלולר מ-78 שקלים ל-82 שקלים ברקע לרווחיות ההולכת וגדולה של מכירות ציוד. מחיר היעד החדש שמספק אברהם, משקף אפסייד של 15%.
חברת אבגול, העוסקת בייצור בדים לא ארוגים, הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת נכסיה ופעילותה של חברת קליבר המפיצה הגדולה ביותר של אבגול. החברה פועלת בצפון אמריקה ובטריטוריות נוספות בעולם.
הצלחה חלקית בהנפקת המניות שערכה אתמול איתמר מדיקל. החברה גייסה מהציבור 12 מיליון שקל מתוך 15 מיליון השקלים אותם תכננה לגייס. ההנפקה נסגרה על מחיר המינימום.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
