תגמול למנכ"ל וליו"ר: דיסקונט יעניק בונוס של עד 2.8 מיליון ש' וקנס בגין אי עמידה ביעדים

תוכנית התגמול ליו"ר דיסקונט, ד"ר יוסי בכר ולמנכ"ל הקבוצה, ראובן שפיגל, מבוססת על מענק שנתי מוגבל בסכום ומותנה ביצועים
שרות Bizportal |

דירקטוריון דיסקונט מצטרף היום ליתר הבנקים שהכריזו בשנה החולפת על תוכנית תגמול חדשה לבכירים המבוססת על מענק שנתי מוגבל בסכום ומותנה ביצועים, אפשרות של בונוס שלילי, פריסת תשלומים של המענק ותגמול הנגזר משינויים במחיר מניית הבנק.

תוכנית התגמול ליו"ר דיסקונט, ד"ר יוסי בכר ולמנכ"ל הקבוצה, ראובן שפיגל, היא פרי עבודה מעמיקה וארוכה שבוצעה ע"י ועדת התגמול של הדירקטוריון בראשות הדירקטור החיצוני אלוף (מיל) אילן בירן, שנעזרה בשירותים המקצועיים של הפרופ' משה צבירן, ומשרד עורכי הדין- גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ותואמת את הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא תגמול בכירים בתאגידים בנקאיים.

תוכנית התגמול שאושרה ליו"ר הקבוצה, ד"ר יוסי בכר, משלימה למעשה את חבילת התגמול שאושרה לו בחודש נובמבר ושכללה את תנאי העסקתו ושכרו החודשי. תגמול היו"ר יובא לאישור האסיפה הכללית, שתתכנס ביום 25 בינואר 2011.

תכנית התגמול למנכ"ל הבנק, ראובן שפיגל שנכנס לתפקידו באוגוסט השנה, כוללת, בנוסף למרכיבים המתוארים להלן, גם שכר חודשי בסך 167,500 שקלים ותנאים נלווים מקובלים.

עיקרי התוכנית

שלושה תנאי סף מצטברים לקבלת מענק שנתי: הזכאות של היו"ר והמנכ"ל למענק שנתי מותנית בקיומם של שלושה תנאי סף מצטברים, המתייחסים לעמידה ביעד תשואה לנכסי סיכון, יחס הלימות הון וציון גבוה מ- "1" במדד איכותי הקשור לנושאי ממשל תאגידי ויישום מנגנוני הפיקוח והבקרה בקבוצה.

מענק שנתי מוגבל בסכום הנפרס על פני 3 שנים: המענק השנתי של היו"ר והמנכ"ל הוגבלו לסכום של 2.4 מיליון שקלים ו- 2.8 מיליון שקלים, בהתאמה. המענק ישולם ב- 3 תשלומים (60% לאחר פרסום הדו"ח הכספי השנתי, 20% בשנה העוקבת ו- 20% נוספים כעבור שנתיים), כאשר אי עמידה ביעדים בשנים הבאות יכול לגרוע (עד כדי ביטול זכאות) מסכומי המענק הנדחים.

המענק ישוקלל על בסיס שלושה מדדים כמותיים - תשואה לנכסי סיכון, יחס היעילות, והכנסות תפעוליות ואחרות - המשקפים את היעדים האסטרטגיים של הבנק ותלויים בביצועי הבנק בכל שנה, ומדד איכותי הקשור לנושאי ממשל תאגידי, ויישום מנגנוני הפיקוח והבקרה בקבוצה.

קנס בגין אי עמידה ביעדים: מנגנון לזקיפת בונוס שלילי בגין סטייה מיעדי תשואה לנכסי סיכון. הבונוס השלילי יחול הן על המענק בגין השנה השוטפת והן על מענקים המועברים משנים קודמות לשנה השוטפת. תגמול הנגזר מביצועי מניית הבנק: הענקת "אופציות פאנטום" בחמש מנות, המבשילות לסירוגין בתום כל שנה במשך תקופת התכנית - בכר יקבל אופציות פאנטום ב-14 מיליון שקל לתקופה של 5 שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי