מתחת לפיברגלס

ידיעות משיב לכאורה על התהייה שלא נענתה אתמול, מדוע הודחק סיפור "מתחת לסלע" לע' 11, ומקדיש לספין הלבנוני, לכאורה, שלושה עמודים וכותרת ראשית.

ע"פ דברי יוסי יהושוע, "נסראללה שלף ממצאים לא חדשים כדי להסיט את תשומת הלב הלבנונית מדו"ח החקירה על רצח חרירי".

בדיקת ידיעות מגלה שהחברה הרשומה על אחת הלוחיות הייתה פעילה בשנות השמונים, כך בהפניית השער, אבל בידיעה בע' 2 (אריה אגוזי ודניאל בטיני) כתוב שבחיפוש באינטרנט התברר שהחברה לא רשומה בישראל וששם החברה מופיע רק בהקשר לרישום פטנטים בארה"ב. חברים, הרי ראיתם כמה לא התפעלנו מזה שיוחנן לוקר מצא את הסופרטנקר "בגוגל", ומה טוענים נציגי אוורגרין בישראל.

אולי צריך לעשות עוד חיפושים, בנוסף ל"אינטרנט"? למשל, לדבר עם אנשים? בכל מקרה, הידיעה לא מאששת את דבר הכותרת הראשית.

יהושוע מחבר את הסיפור לידיעה נרחבת אחרת שהתפרסמה בעיתונו ביום שלישי האחרון, ידיעה שבטח נשכחה, על דבריו של "קצין בכיר בפיקוד צפון", שאמר: "אם תפרוץ מלחמה, לבנון השנייה תיראה להם כמו פיקניק. נגיב בעוצמה גדולה פי 10".

שווה היה לחזור על דברים אלו למען הקוראים הטהורים והמאושרים שאין בסלונם ערימת עיתונים מכל השבוע.

(אגב, במהלך הידיעה מיום שלישי נשמעים שוב ושוב דברי ה"בכיר". התמונה המלווה את הכתבה: אלוף הפיקוד, גדי אייזנקוט. נו מה, שנבין לבד?)

והכות' בע' 2 של ידיעות, היום: "כל מילה בסלע" (סמדר פרי). הידיעה אומרת שהרמטכ"ל הלבנוני לא מסר, למשל, את תאריך גילוי המתקן.

אולי פרי צודקת, ואולי לא. אני רק רוצה לדעת אם נותני הכותרת "כל מילה בסלע" מבינים את משמעותה. בואו נניח שכן. הקשר שלה לידיעה של פרי קלוש למדי. עדיף כבר היה לנער קצת את סלע קיומנו. מזמן לא שמענו אותה.

במעריב מוזכרות המילים "מיני ענן" והעובדה שרישומי החברה נעלמו, אבל בלי הקונספירציה. בהארץ בע' 5, לא נראה שנבדקו את רישומי החברה.

בישראל היום עדיין מתלבטים (הפניית שער קטנה), האם המספור הקטלוגי והמילים "מיני ענן" מעידים על כך שמדובר ב"תוצרת הארץ?".

פה בכלל מועלית השערה שמדובר בזיוף של החיזבאללה. כמחצית מכפולת 4-5 מוקדשת לעניין עם הכותרת התוהה: "עבודה עברית?"

עוד ראשיות

שער מעריב בסגנון עדות הקטסטרופות. כותרת השער הענקית: "כיתות האסבסט" "הרשימה שכל הורה לתלמידים חייב לקרוא".

ועכשיו, כל ההורים, יאללה לקנות את מעריב של היום. זו הכותרת שמעל הקיפול, כך שבטוח תראו אותה בדוכנים.

מתחת לקיפול כתוב שהרשימה המלאה מתפרסמת ב-nrg. אבל בגלל שלא פתחתם את הקיפול לא תוכלו להתחמק מקניית העיתון ולהסתפק ב-nrg.

הכותרת בע' 2 מבטיחה: "נושמים לרווחה בכיתות". אבל רגע, עוד לא. זה יקרה רק בחופש הגדול הקרוב. בינתיים יש לילדים עוד שבעה חודשים של נשימת אסבסט חופשית. תענוג.

חוץ מזה, מה תעזור להורים הרשימה הזו? הם יעבירו את הילדים בית ספר? יקחו אותם עכשיו לסדרת בדיקות לוודא שלא לקו באסבסטוזיס, סרטן ריאות, סרטן קרום הריאה ולימפומה?

לא, הם ישמרו אותה עד שנה הבאה, ויזכרו לוודא בקיץ שבבית הספר בו לומדים הילדים שלהם יוסר האסבסט.

כלומר אם רק יזכרו. זה לא פשוט לזכור את העובדה הזו עכשיו במשך שבעה חודשים תמימים.

והארץ וישראל היום: כן אפשר יהיה למנות את יוחנן דנינו למפכ"ל, למרות חקירת המבקר נגדו.

חשיפה? פרסום ראשון?

מעריב מכריז בעמודי החדשות שלו "צוות שרים בראשות יוסי פלד, שמסקנותיו מתפרסמות כאן לראשונה, מציע לבטל עמלות למוכרים שממליצים על ספר, לאסור על שיווק מכוון של הוצאת ספרים מסוימת ולהקצות שליש מהמע"מ לטובת קרן ליוצרים".

מתפרסמות לראשונה? אולי כדאי היה שתקראו כלכליסט ב-1 בדצמבר.

זאת ועוד: בבוקסית מדווח על "קומבינת רבי המכר והמלצות המוכרים", כאילו מעולם לא נכתבה כתבתה של צליל אברהם ב-7 לילות בשבוע שעבר.

מצנע מחוזר

על פי הארץ, אחרי חיזורי ברק ודברי בן אליעזר, חיים אורון הציע לו להקים מפלגת שמאל חדשה. אולי גם אני אציע לו משהו: להצטרף לצוות כותבי הבלוג. הכי אטרקטיבי, הכי משפיע.

מז"ט

לתמר איש שלום ולנדב איל נולדה בת, זהר.

לפני פיזור

בין אתמול בלילה להיום בבוקר היו שני פוסטים:

1. אני מופיעה בעושים סדר בדיון על חוק הטוקבקיסטים.