חרדים לאמונתם? ירידה חדה בחשיפת המגזר החרדי לעיתונות יומית חילונית
החשיפה של בני המגזר החרדי לעיתונות חילונית יומית, ירדה במהלך 2010 בצורה חדה ביחס לשנה שלפני כן. על פי בדיקת TGI של חברת TNS טלגאל, שהגיעה ליריד אייס, עולה כי בשנת 2010 נחשפו לעיתונות החילונית 7.4% מהחרדים, מול 10.4% בשנה שלפני כן, ירידה של כמעט 30%. הנתונים מתייחסים לאוכלוסיה בוגרת של בני 18 פלוס. הסיבה לכך היא עלייה בקריאה של עיתונות חול חרדית, וכניסתו של עיתון 'המבשר' לשוק העיתונות החרדית.
ולמרות זאת, נתון נוסף מצביע דווקא על עלייה קלה בחשיפה של עיתונות חילונית בקרב בני המגזר החרדי בסופי שבוע, מ-3.1% ל-3.3% שנחשפו לעיתונות סוף השבוע החילונית.
בקרב בני המגזר הדתי לאומי, חלה עלייה קלה בחשיפה לעיתוני החול (מ-48.4% בשנת 2009 ל-51.9% בשנת 2010) ולעיתוני סוף השבוע החילוניים (מ-46.9% ל-51.3%). בקרב המגזר החילוני, ישנה עלייה אותה ניתן ליחס גם להפצתו המוגברת של החינמון 'ישראל היום' - 56.8% חילוניים נחשפו לעיתונות יומית (מול 55.2% ב-2009) ו-61.2% לעיתונות סוף השבוע (מול 59.7% ב-2009).
לאחרונה נחשפו נתונים מעניינים נוספים בכנס שיווק למגזרים שערכה TGI ישראל, תחת הכותרת 'תמורות במגזר הדתי לאומי'. הסקר מתייחס לתקופה שבין חודש יולי 2009 ליוני 2010. מהכנס עולה כי המגזר הדתי לאומי מונה כ-14% מכלל האוכלוסייה הבוגרת היהודית, שהם מעל חצי מיליון איש, מול 11% שמונה המגזר החרדי.
על פי הסקר עולה עוד כי מגזר זה צורך בממוצע כשעה ו-50 דקות עיתונות יום חול, מול שעתיים וחצי אצל החילוניים ושעה וחצי אצל החרדים. הדתיים לאומיים משקיעים כשעה בעיתונות סוף השבוע, כמו החילוניים, וקצת יותר מהחרדים - עם 50 דקות.
הטכנולוגיה היא מרכיב חשוב בחייהם של בני המגזר הדתי-לאומי. מהסקר עולה כי בני מגזר זה גולשים שש שעות ו-50 דקות בממוצע באינטרנט, קצת פחות מהחילוניים - עם 7 שעות, אבל הרבה יותר מהחרדים - עם שעה וחצי שבועית.
גם בתחום הרדיו הנתונים דומים בין החילוניים לדתיים-לאומיים. 11 שעות ו-20 דקות שבועיות לחילוניים, 11 שעות לדתיים לאומיים, ורק 6 שעות לחרדים.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
