מנסים כיוון חדש: המשבר באירופה פגע במולטימטריקס - נכנסת לשוק האנרגיה החלופית
במקביל לפרסום הדו"חות שהציגו גידול של כ-50% בהפסד הרבעוני לרמה של כ-2 מיליון שקלים, חברת האחזקות מולטימטריקס הודיעה היום (ד') כי היא מנצלת את האופציה הקיימת בידיה לכניסה לעסקי האנרגיה החלופית.
החברה רוכשת 50% מזכויות פעילות הפקת אנרגית חשמל באמצעות טורבינות רוח בארץ ובחו"ל, מידי חברת מי גולן הנמצאת בבעלותם של ד"ר צהל הראל וד"ר אברהם מלמד. היקף העיסקה עומד על כ-38 מיליון שקלים.
במסגרת העסקה, תוקם חברת בת ייעודית בשם "צהל אחזקות" שתוחזק על ידי מולטימטריקס וד"ר צהל הראל 50%-50% ותרכז את פעילות אנרגיית הרוח, ייזום של חוות רוח נוספות בישראל ובחו"ל, ניתוח מדידות רוח בישראל והסכם מתן שרות הפעלה ואחזקה עם חברת אנרגית רוח ירוקה.
לאחר אישור ההסכם תחזיק מולטימטריקס ב-50% מחוות הרוח הקיימת בגולן בהיקף 6 מגה וואט, אותה עתידה החברה המשותפת לשדרג להיקף ייצור של 14 מגה וואט. כמו כן, תחזיק החברה ב-50% בשתי חוות רוח נוספות בהיקף של 400 מגה וואט, בשותפות עם חברת AES האמריקאית.
החברה פועלת בימים אלו לקבל את כל האישורים הדרושים להקמת חוות רוח בהיקף 155 מגה וואט והרחבת הפרויקט להיקף של 400 מגה וואט. בתוך כך, פועלת החברה להקמת פרויקט נוסף בגליל בהיקף של עד 100 מגה וואט ולהשגת קבלת אישור יצרן חשמל לחווה זו.
באשר למספרים מסרה החברה כי מתוך 38 מיליוני השקלים יקוזזו כ-2.66 מיליון שקלים שמולטימטריקס שילמו מבעוד מועד, דמי אופציה ששולמו על ידי החברה למוכרים והלוואות שניתנו למוכרים. זאת ועוד, תעמיד החברה הלוואת בעלים לחברת צהל אחזקות בסך של 42 מליון ששקלים, שתהיה לתקופה של 12 שנים.
לדברי אורי אומיד, מנכ"ל מולטימטריקס "אנו מאמינים כי פעילות זו תוכל לייצר ערך למשקיעי החברה וכן לאזרחי ישראל. בימים בהם תשומת ליבם של המשקיעים נתונה לחברות המבצעות בדיקת היתכנות לגבי קיומם של מקורות אנרגיה שונים, משאב הרוח כבר מצוי וקיים ולא יתכלה לעולם. במדינת ישראל בכלל וברמת הגולן בפרט אנו עדים למדידות רוח מהטובות בעולם וכל שעלינו לעשות הוא לרתום אותו ליצור אנרגיה זולה, נקייה ובאופן מיידי".
מולטימטריקס סובלת מהמשבר באירופה
נכון להיום, פעילותה של החברה מתמצה בהפעלתו השוטפת של נכס מלונאי המצוי באיים הקנאריים שבספרד, ובעסקי השכרה ומכירה של יחידות נופש. מן הדו"ח של החברה נראה כי משבר החוב באירופה משפיע לרעה על פעילותה של החברה.
מולטימטריקס מודיעה למשקיעים כי יעד המכירות שהוכרז, מבוטל כעת. זאת בין היתר בשל הקשיים שמערימים הבנקים בספרד על קבוצת משקיעים פרטית מאירלנד, בכל הנוגע להעמדת מימון.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
