רפורמת הפנסיה: עובד שמשתכר 8,000 שקל וחוסך בגמל - ירוויח עוד 75 א' שקל
משרד האוצר פרסם אתמול את הרפורמה בחיסכון הפנסיוני. מדובר ברפורמה שבבסיסה באה מצד אחד להגביר את התחרות בענף ע"י השוואת דמי הניהול במסלולים השונים (קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים), מצד שני להגביר את השקיפות בענף ע"י קביעת כללי דיווח ברורים יותר לעמיתים. הרפורמה באה לטפל למעשה במורכבות המוגזמת של המוצרים, בחוסר השקיפות, בייעוץ המוטה של הסוכנים ובתוך כך כך גם בדמי הניהול הגבוהים.
במצגת שפרסם האוצר, ניתן לראות כי חוסך ותיק בקופ"ג עם יתרה של 200,000 שקלים מגיע בעקבות השינוי בתקרת דמי הניהול לחיסכון חודשי של 1,600 שקלים. מרמה של 4,000 שקלים דמי ניהול בשנה לפני הרפרומה לרמה של 2,600 שקלים אחריה.
ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal לקח את הסימולציה הזו צעד אחד קדימה. ובדק מה יהיו ההשפעות בעבור מי שמשתכר 4,000 שקלים, מי שמשתכר 8,000 שקלים ומי שמשתכר 20,000 שקלים.
המוצר הנחות ביותר בחיסכון הפנסיוני כיום הוא קופת הגמל ולכן במוצר הזה השינוי בעקבות הרפורמה הוא המשמעותי. אדם שמשתכר במשל 32 שנים שכר של 4,000 שקלים לחודש, יגיע לחיסכון של 390 אלף שקלים בפורמט הקיים ולחיסכון של 424.5 אלף שקלים אחרי הרפורמה. מי שמסתכר 8,000 שקלים ידיע לחיסכון של 856 אלף שקלים אחרי הרפורמה לעומת 780 אלף שקלים כיום. מי שמשתכר 20,000 שקלים יגיע אחרי הרפורמה לחיסכון של 2.14 מיליון שקלים לעומת 1.95 מיליון שקלים כיום.
בביטוח המנהלים, אם ניקח בחשבון שהגופים יקחו את מקסימום דמי הניהול שהם יכוליחם לגבות, קורה מצב הפוך. אדם שמשתכר 4,000 שקלים במשך 32 שנים יגיע אחרי הרפורמה לחיסכון של 424 אלף שקלים (כמו בקופת הגמל, שכן התנאים הושוו) לעומת 434 אלף שקלים כיום. מי שמשתכר 8,000 שקלים בחודש יגיע ל-856 אלף שקלים אחרי הרפורמה לעומת 869 אלף שקלים במצב הנוכחי ומי שמשתכר 20,000 שקלים במשך 32 שנים יגיע ל-2.14 מיליון שקלים אחרי הרפורמה לעומת 2.17 מיליון שקלים כיום.
בקרן הפנסיה שהינה המסלול המועדף למשתכר הנמוך עד הממוצע אחרי הרפורמה וגם לפניה (בהיבט של דמי הניהול) - החיסכון מגיע ל-479 אלף שקלים למשתכר 4,000 שקלים, ל-958 אלף שקלים למשתכר 8,000 שקלים ו-2.12 מיליון שקלים למשתכר 20,000 שקלים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
