תפסנו ראש

כותרות

מעריב וידיעות באותה כותרת לא אלגנטית: "הראש החדש".

לאלכס פישמן יש משפט פותח מצחיק (עצוב) בראש השער (ידיעות): "ההפתעה היחידה במינויו של תמיר פרדו... היא בעובדה שאיש ממקורביו לא תקע לו סכין בגב כדי לטרפד את בחירתו"

בהחלט מפתיע, מאחר שפרדו "עבד באופן צמוד עם איש העסקים נעם לניר, שהתמקד באחרונה בהקמת חברה המשווקת שירותים רפואיים של בתי חולים באינטרנט" (ולפני כמה שבועות, בסו"ש, עסקו בכך כל העיתונים, מי בקריאות הערכה ללניר, ומי בהטפה בשער נגד תיירות הרפואה המתפתחת בישראל ע"ח החולים המקומיים.

בכ"מ, פישמן מסכם: "אלה שעובדים איתו יודעים לספר על אדם ברוך כישרונות, עם שכל ישר, הרבה ניסיון, מנהיגות שקטה ואגו נורמלי". מה זה אגו נורמלי, אתמהה.

באפריל פתח פרדו חברת ייעוץ ועופר פטרסבורג מסביר בידיעות: "המטרה היא הקמת חברה לצורך הוצאת חשבוניות ממקורות הכנסה כעצמאי. במקרה הזה, לייעוץ עבור חברות. האוצר קבע שלאנשים שמקבלים משכורת אין תקרה לביטוח לאומי.לכן בוחרים אנשים שמקבלים משכורת גבוהה כדי לחסוך תשלומי בטל"א ולהקטין את מסה"כ שלהם - לקבל את הכנסותיהם באמצעות חברות מעין אלו". מה?

עפר שלח מזכיר במעריב: "כל קביעה של גורם חיצוני, ודאי עיתונאי, לגבי התאמתו של תמיר פרדו לראשות המוסד אינה רצינית. לא רק מפני שלא כדאי לאיש להעמיד פנים שהוא באמת יודע איפה פרדו היה ומה עשה עד היום, אלא משום שבמוסד המדרגה בין כל התפקידים, כולל הסגן, לזה של הראש היא גבוהה במיוחד".

אמיר אורן מסביר שהמכה הקלה בכנף ממסמך הרפז לא פגעה בפרדו.

בישר"ה כתבו שפרדו מתגורר ב"יישוב שקט". במעריב אפשר לקרוא: ביישוב נירית. הופתעתי.

בישראל היום ממש נבהלתי מהכותרת הראשית, השואלת במפורש: "יריית הפרידה של דגן?" על החיסול בלב טהרן. בכל העיתונים מצוטטים האיראנים/ אחמדינג'אד האומרים שהישראלים אשמים. מפתיע שישר"ה מנדב פרשנות מטעם עצמו בכותרת הראשית.

מי נגד שרה נתניהו?

ישראל יגל, פעיל בחירות בליכוד כותב מכתבים אישיים לנתניהו. מעריב מפרסם את הדברים בשער, ובכפ' 6-7. רובם כלליים, עמוסי פראזות, ולא ברור מה רוצה יגל בדיוק. אין בהם כמעט שום עובדונת מוצקה.

בבוקסית התגובות אומרים מ"תקשורת ראש הממשלה": "הטענות במכתב שקריות".

בן כספית כתב את דעתו הידועה במאמר נלווה הנקרא "עובדים בשבילה". גם כאן לא כתוב כמעט דבר ממשי. הרבה שבחים על יגל, הכותב, שהפציר בכספית לא לפרסם את המכתבים, שנמצאים בידיו יותר משנה. מאחר שהמכתב הראשון פורסם אתמול בערוץ 10 ע"י רביב דרוקר, כספית מרגיש חופשי.

את נתן אשל מכנה כספית "חנווני המתפקד כראש הסגל". כספית מספר סיפור שאין במכתבים: הקמפיין שהכפיש את ציפי לבני, "זה גדול עליה", עצבן את השרה, מאחר שלבני נראתה בתמונות "יפה מדי" לטעמה.

כספית מקדים את המבקרים: זו לא רכילות, זו לא שנאת ביבי, "יש כאן בעיקר דאגה עמוקה לאיכות ההנהגה של הארץ הזאת". מי חשב אחרת?

הכפולה מפודרת בתצלום ענק של הזוג נתניהו.

לא ברור אם הטעויות בעברית הן של מעריב, שלא בדיוק מצטט את המכתבים, אלא מביא את תוכנם, או של יגל עצמו. למשל "בדם מליבי" צ"ל בדם לבי. "בוקה ומבולקה" (ביטוי המופיע בשני מכתבים שונים) אינו בלגאן, כפי ששיערתם, אלא שממה וחורבן. או המשפט "הדבר הגיע לידיים קיצוניות שהדליקה בפני אור אדום" צ"ל: "הדבר הגיע לידי קיצוניות" (או לכדי קיצוניות)

מכתב הקצינים

בעוד מעריב מתהדר במכתבי יגל, לידיעות יש את מכתב המג"דים (גואל בנו): 58 קצינים פונים לנתניהו ואומרים שהוא לא עושה מספיק כדי לשחרר את גלעד שליט. באתר חדשות 2 מדווחים על המכתב וכותביו.

נביעות

נביעות זה שם האגף במוסד בו החל פרדו את דרכו, אבל זה יכול להיות גם השם הישראלי לוויקיליקס, כלומר, אפשר למשת"פ עם חברת המים והנה יש לנו ספונסר.

נדב איל כותב במעריב שהציניקנים נכשלו, ושכל מי שהקדים לומר אין חדש תחת השמש - טעה. "יש הבדל משמעותי, כביר, בין ציטוטים המתפרסמים בישראל, מפי מקורות ישראליים, על רצונן של מדינות ערביות בחיסול תוכנית הגרעין האיראנית ובין ציטוטים המופיעים שחור על גבי מברק, תוצר של סיכום פגישה בין שגריר אמריקני ומלך סעודיה. הפער הוא אסטרטגי".

עפר שלח, עמיתו לעיתון ולערוץ, חולק עליו במדור דעות: "המסמכים מתארים שיחות, מחשבות וציטוטים שרובם נגישים בתקשורת הפתוחה של מדינה מערבית, ושאינם מפתיעים שום קורא הגיוני".

מעריב הקדיש את ע' 10, 12 וחצי 13 לנביעות, אבל זה כבר לא זה. המומנטום המקומי דעך. גם ידיעות תרם שלושה עמודים להדלפות, 10-12. בראש - נתניהו "משמיץ" (גם לפי מעריב) את אולמרט בפגישה בכנסת באפריל 2007 עם חבר בית הנבחרים היהודי גארי אקרמן והשגריר האמריקאי ריצ'רד ג'ונס.

על אולמרט ועמיר פרץ אמר ש"הם פחדו מאבידות בקרב החיילים, דבר שהוביל לעלייה באבידות אזרחים". הוא טען גם שניהול המלחמה היה מטופש. בהארץ התייחסויותיו של נתניהו אלו זוכות לידיעה במרכז השער.

שלושה עמודים נוספים ב-24 מוקדשים לסיפורים קטנים ומוזרים מהליקס: למשל שקדאפי מזריק בוטוקס (נו, זה כדי למצוא חן בעיני האחיות הבלונדיניות השופעות).

בישראל היום נתניהו אומר שחומר חסוי לא נחשף. הדברים שאמר על אולמרט מובאים במסגרת קטנה בע' 9.

הילרי קלינטון ואובמה לא מרוצים.

מי שממשיך לשאת את נס הוויקי בעוצמה הוא הארץ.

הכחולים

מצמרת המצעד בסו"ש התדרדר אב"ל לע' 20. הוא ייחקר ע"י מח"ש בחשד לאונס (מעריב).

צפי סער על האנטגוניזם שד"ר אורלי אינס מעוררת.

ולמי שלא היה פה אתמול בלילה - הפוסטורח של רוני גלבפיש על אונס, היה או לא היה.

הארץ מדווח על המועמדים למפכו"ל: שחר איילון ויוחנן דנינו.

בידיעות, ירון דורון - המשטרה פשטה על בתיהם של כמה שוטרים והחרימה את מחשביהם בחשד שהם אלו שחשפו זהות של שוטרת שהתלוננה כי שוטר ביצע בה עבירות מין באתר שוטרים חשופים בניידת, האתר בו הובאו, עוד טרם החשיפה, פרטיה של ד"ר אינס.

יעילותה של המשטרה עוד תעמוד במבחן, מאחר שאני מנהלת עכשיו קרב קטן משלי עם אותה משטרה בעניין אותו אינטרנט, ובנושאים דומים. המשטרה קצת מתבלבלת בשאלה במה יש עניין לציבור ובמה אין. מעניין מה יעלה בגורל ערעורי לפרקליטות המדינה על החלטה חסרת מוח של משטרת ישראל.

מה יש לך מליידי גאגא?

אף שרבים מ-2.4 חבריי שאינם מהמגזר מאזינים לליידי גאגא ב-MP משהו שלהם, עוד הם עובדים על שרירי בטן מושלמים בחד"כ, אני, במקום הקהילה, הייתי מוחה נמרצות על מה שנכתב היום במעריב על רב"ט ברדלי מאנינג "...שהעתיק מיליוני מסמכים מסווגים מהצבא האמריקאי, בזמן שכולם חשבו שהוא מאזין לליידי גאגא" (בשער המגזין, בכות' המשנה בכתבה ובכתבה של שי אילן). תיקון: טעיתי. ליידי גאגא הייתה הקאבר שלו. אין לי אלא להלין עליו בלבד. ועלי, כמובן.

תיפח רוח המפוח

לפני כשנתיים כתבתי לעת"א שכדאי שיעלימו מהעולם את מפוחי העלים. השיבו לי במכתב, שלשונו היה פחות או יותר, ללכת לחפש תחברים שלי. אבל בקרוב, בקרוב ייעלמו המפוחים. האמת, זו כבר לא בעיה אקוטית שלי, כי אין פה, בלב הג'יפה, לא עלים ולא מפוחים. שאיפתנו היחידה מתמקדת בפח זבל נגיש. אבל בסדר, ייהנו תושבי הצפון בלעדיי.

ידיעות אחורי

במוצ"ש, כך על פי העיתון, זכתה עדי הימלבלוי בהצעת נישואין מבן זוגה, איש העסקים אורן מאור. רוצים לדעת מי זה? אה, בידיעונת כתוב: הוא הבעלים של רשת בתי הקפה לנדוור ושל רשת הסושייה. והוא גם היה לוחם בשייטת 13. הימלבלוי משתתפת גם ברוקדים עם כוכבים, והיא תוביל בקרוב סדרה חדשה של רשת. כל זה כתוב באותו דיווח על החתונה העתידית, בס"ד. ידיעה רומנטית במיוחד בלי רמז יח"צ לאיש.

פרסים

המאייר אסף חנוכה זכה במדליית זהב של איגוד המאיירים האמריקאי על סדרת הקומיקס ריאליסט המתפרסמת מדי שבוע במוסף כלכליסט.

בלוגלנד

בלוג ביקורת תקשורת חדש בנענע10. "הערות והארות מהצד על עולם העיתונות ועוד".

יש עורכים בחוץ?

תמיר פרדו המלך!

"באפליקציה של הארץ באייפון מציגים גם כתבות מתוך העכבר. למקרא הכותרת בצירוף התמונה כבר חשבתי שהגבר הנשוי בחייה של דנה ספקטור, הוא הבעל של נבו. רק כשקראתי את הכתבה הבנתי שמדובר בשרון פרי. התקלה תוקנה אחרי כמה שעות". (דודי לוי)

צוות היגוי אמא של תמיר פרדו התקשרה אתמול בצהריים לרשת ב', כדי לתקן. את שם המשפחה הוגים Pardo. לידיעת כל. (מעריב).

ספורטיV

מאחר שהלך הרוחות אתמול בטוקבקים נטה לכיוון ברצלונה, אשמח על הניצחון חמש אפס.

מח' הגהה בדיליי/ טוקבק

אריה מחפש אפוטרופוס 12:30 29/11/10 יועז הנדל היום במדור דעות בידיעות "אין אפוטרופוס לאריות"

פר-סו-מות

כבר כמה ימים אני רוצה לשבח את הקטעון של מרקו וציפי שביט בפרסומת להוט (מדקה 1:05). למי הקרדיט? מי האדם שחיבר את הדיאלוג? אני רוצה ללחוץ את ידו/ה ולתת לו/ה את פרס ולווט לפרסומות קורעות. אולי גם נתניהו יבוא.

אני רואה שרויטל ונונו כתבה במעריב ביקורת נגד מרקו הפרחח, בלי להבחין כלל בשורה ההורסת עם אמא.

וגם הפרסומת לבינלאומי, על חשבון להשקעות בלבד (אסי כהן, בד לא נושם, חמישים גליל לבד), מצחיקה. אבל מה, כלקוחה יותר מדי ותיקה של הבינ"ל, לא חשתי שום חיבור בינה או ביני לבנק. (עוד לא טיובבה הפרסומות. אופס, כן וכן)

התיקונים

"בניגוד לפרסום מיום 5.9.10 מובהר כי אנשי עמותת אלע"ד לא ניסו לפרוץ למסגד בסילוואן ולא היו מעורבים בהסרת השער כנטען בכתבה. כשבוע לאחר מכן הוסר השער על ידי המשטרה. ידיעות אחרונות מצטער על הטעות".

גם בהארץ התפרסמה ידיעה דומה, ובה הכחשה בזמן אמת של אנשי אלע"ד.

לפני פיזור

היום הוא יום הפלאפל.

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים