אפריקה מפתיעה לטובה: רשמה רווח ברבעון השלישי בגלל מימון מחדש לאפת'ורפ
חברת אפריקה ישראל מדווחת היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2010. החברה הפתיעה לטובה כשהצליחה לרשום רווח קל, זאת כאשר הוצאות המימון היו נמוכות מהתחזיות והסתכמו ב-241 מיליון שקלים בלבד.
הבוקר, טרם פרסום הדו"חות, פרסם Bizportal כי הערכות בשוק הן שהחברה תציג הפסד של עד 200 מיליון שקלים. אחת הסיבות המרכזיות לכך שאפריקה הצליחה שלא לרשום הפסד היא מימון מחדש שבוצע לחוב על בניין האפת'ורפ במנהטן. בעקבות הסכמים שנחתמו, יתרת המימון הנוכחית לפרויקט הופחתה מ-450 מיליון דולר ל-374 מליון דולר. כפועל יוצא מכך רשמה הקבוצה רווח של כ-38 מליון דולר (126 מיליון שקלים) במסגרת סעיף חלק החברה ברווחי חברות מוחזקות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני.
המשקיעים ללא ספק הופתעו מהרווח שרשמה החברה שכן המניה יצאה מהפסקת המסחר בעליות שערים של סביב 5%.
הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכמיליון שקלים לעומת הפסד של כ-348 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 1.2 מיליארד שקל לעומת הפסד של כ-1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
נזכיר, כי ברבעון השני של 2010 דיווחה אפריקה על רווח גדול מאוד של 1.2 מיליארד שקלים. מקור הרווח היה טכני ונבע כתוצאה מכניסתו לתוקף של הסדר החוב והרישום החשבונאי של החבילה שניתנה לבעלי החוב כנגד אגרות החוב הישנות בשווי שוק.
ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה ליום 30 בספטמבר 2010 הסתכם בכ- 3.2 מיליארד לעומת 1.1 מיליארד ליום 31 לדצמבר 2009. ההון העצמי כולל זכויות מיעוט הסתכם ליום 30 בספטמבר 2010 בכ-7.7 מיליארד שקלים.
איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל: "עם יציאתה של אפריקה ישראל לדרך עסקית חדשה, מצויה הקבוצה בתנופה עסקית מחודשת כאשר עיקר המשאבים מופנים להשבחה ופיתוח של פרויקטים פעילים ברוסיה, במזרח אירופה ובארה"ב וזאת, לצד התחלתם של מספר פרויקטים חדשים תוך התמקדות בתחומי פעילות בהן הקבוצה נהנית מיתרון יחסי וניסיון מוכח. הקבוצה דיווחה לאחרונה על כוונתה להנפיק את אפי אירופה. מהלך זה מהווה עדות נוספת לחידוש פעילויות היזמות והבנייה בקבוצה. אין לי ספק כי, המהלכים בהם נוקטת אפריקה ישראל מבטאים את היות הקבוצה בעידן מחודש של יצירת ערך לבעלי המניות".
הרווח מיזמות נדל"ן הסתכם ברבעון בכ- 81 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מיזמות נדל"ן בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 169 מיליון שקל לעומת כ- 87 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם ברבעון בכ-87 מיליון שקל לעומת כ-57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 53%. הרווח מהשכרה והפעלת נכסים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 256 מיליון שקל לעומת כ- 241 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות התעשייה הסתכם ברבעון בכ- 40 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-48%. הרווח מפעילות התעשייה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 117 מיליון שקל לעומת כ-55 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח נובע בעיקר מתחום הפלדה, זאת על רקע עליה במחירי הפלדה לעומת ירידה בתקופה המקבילה אשתקד וכן מגידול בהיקף המכירות בתחום הפלדה והקרמיקה.
הרווח מחברות כלולות הסתכם ברבעון בכ- 136 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מחברות כלולות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 99 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-8 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול החד נובע בין היתר מרווח של כ- 126 מיליון שקל בגין ארגון מבנה החוב בפרויקט האפתורפ שבארה"ב.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
