הממונה על כספי החילוץ: "אף מדינה לא תוכל להכניע את גוש האירו; הסיכון אפסי"

קלאוס רנגלינג, מי שעומד בראש קרן הסיוע האירופית, משדר 'עניינים כרגיל'. "משקלה של אירופה יחתך ב-50% ללא קיומו של הגוש"
לירוי פרי |

החששות העולים מן היבשת הישנה מלחיצים את המשקיעים, אולם ראשי גוש האירו משדרים 'עניינים כרגיל'. היום אמר קלאוס רנגלינג, מנכ"ל רשת הסיוע האירופית שמרכזת את כספי החילוץ (EFSF), כי "גוש האירו לא נמצא בפני שום סיכון".

דבריו של רנגלינג באים במקביל לעליית התשואות על איגרות החוב הממשלתיות של מדינות ה-PIIGS, מה שמשקף את חשש המשקיעים שמעדיפים למכור את האג"ח הממשלתיות. גם עלות הביטוח על אג"ח ממשלתית של אירלנד ממשיכה לטפס, למרות חשיפת תכנית הצנע אמש.

"זה לא הגיוני שגוש האירו יכשל", ענה רנגלינג כנשאל מה דעתו על ההערכות בארה"ב ובבריטניה, לפיהן גוש האירו צריך לחדול מקיומו לאור הקשיים של הכלכלות הפריפריאליות. עוד הוא הוסיף כי "אף מדינה לא תוכל להכניע את גוש האירו. גם מבחינה פוליטית, משקלה של אירופה יחתך ב-50% ללא קיומו של גוש האירו."

נזכיר כי ה-EFSF הינה הקרן שמרכזת בידה את כספי החילוץ לכלכלות המתקשות באירופה. בתחילת דרכה ניהלה הקרן כ-750 מיליארד אירו, אולם חבילת ה-110 מיליארד שניתנה ליוון וזו שעשויה להגיע בקרוב לאירלנד, מקצצות את סך הכספים לרמה של 500 מיליארד אירו.

כעת מתגבר החשש באירופה כי גם ספרד, פורטוגל ואיטליה יזדקקו בקרוב לחבילות סיוע מנופחות. מצב שכזה יביא לצמצום כספי הסיוע והעלאת סף הלחץ בקרב המשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.