צים ממשיכה להשתפר: זינוק של 76% בהכנסות ורווח נקי של 37 מיליון דולר
חברת צים, חברת הספנות של ישראל חתמה את הרבעון השלישי של 2010 עם רווח נקי של 37 מיליון דולר, כך עולה מהתוצאות הכספיות שפרסמה החברה לישראל הבוקר. ברבעון המקביל הפסידה צים 208 מיליון דולר.
תוצאותיה הכספיות של החברה לישראל חושפות כי הכנסותיה של צים ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.05 מיליארד דולר, עלייה של 77% לעומת הרבעון המקביל. עוד נציין כי הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של צים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-199 מיליון דולר זאת לעומת EBITDA שלילי של 425 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה לישראל, חברת האחזקות של האחים עופר המנוהלת על ידי ניר גלעד מחזיקה בשליטה בחברות כימיקלים לישראל (כיל) ובזן ובחברות נוספות מתחום האנרגיה. בנוסף, מחזיקה החברה בחברת בטר פלייס אשר מפתחת את הרכבים החשמליים.
את הרבעון השלישי של השנה חתמה החברה לישראל עם רווח נקי של 107 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של 11 מיליון דולר ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של 2010 עמד הרווח המצטרפי על 313 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של 120 מיליון דולר ברבעון המקביל.
למרות השיפור בתוצאותיה של צים, תרומה משמעותית יותר לרווחיה של החברה לישראל הייתה לחברת כיל בשיעור של 127 מיליון שקל. מדובר בירידה קלה לעומת התרומה ברבעון המקביל שבו עמדה התרומה על 136 מיליון שקל.
תרומה חיובית לתוצאות הכספיות היו גם מצד חברות בזן ואינקיה בשיעור של 9 ו-11 מיליון דולר בהתאמה. כמו כן, גם המעבר לרווחיות של טאואר סייע בשיפור בתוצאות הכספיות עם תרומה צנועה של מיליון דולר. מנגד, חברת בטר פלייס (אשר מפתחת את הרכבים החשמליים) שרפה ברבעון השלישי 10 מיליון דולר, ארבע מיליון דולר יותר מאשר הרבעון המקביל.
ניר גלעד, יו"ר צים ומנכ"ל החברה לישראל ציין כי: "לשיפור בתנאי הסחר העולמי יש משקל רב בתוצאותיה הטובות של צים ברבעון השלישי. צעדי ההתייעלות שנקטה החברה גם הם מתחילים לתת את אותותיהם, ותרומתם לתוצאות החיוביות של החברה משמעותית מאד. השיפור בשווקים מעודד מאד, אולם צריך לזכור שהשוק לא הגיע עדין ליציבות מלאה ותיתכן תנודתיות מסוימת בענף הספנות".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
