הגיאולוג של גלוב: "הסקרים בבר-אור הם בקנה אחד עם התיאוריות שלי"
לפני כעשרה ימים פרסמה שותפות גלוב אקספ יהש את תוצאות הסקרים הסייסמיים שנערכו ברישיון היבשתי בר-אור. נתוני הסקרים הצביעו על כך שברישיון הממוקם באזור נהריה זוהה מבנה בעל פוטנציאל בשטח של לפחות 56 קמ"ר.
למרות שבשותפות הביעו סיפוק רב מתוצאות הסקרים, מחיר יחידת ההשתתפות של גלוב ירד בכ-15%-20% מרמה של 10 אגורות לרמה של כ-8 אגורות. מאז מדשדשות יחידות ההשתתפות מעט רמת ה-8 אגורות.
בראיון ל-Bizportal מתייחס ד"ר ברוך דרין, גיאולוג השותפות ומי שנחשב לאחר הגיאולוגים הבכירים בישראל לממצאים. לדברי דרין, "ממצאי דוח המכון הגיאופיזי בנוגע לרישיון בר-אור הם מעולים ואני מאד מרוצה מהם. התוצאות עולות בקנה אחד עם התאוריות וההנחות הגיאולוגיות שלי שפורסמו ברבים".
בראיון, ד"ר דרין מסרב להתייחס להתנהגות המניה לאחר הדוחות (מכיוון שלשותפות יש תשקיף פתוח). בדו"ח הכספי שפרסמה השותפות לרבעון השלישי היא מבהירה באופן ברור כי לאור הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור בכוונתה לבצע קידוח במקום. לדברי דרין: "אנחנו ממשיכים במלוא המרץ בתוכנית העבודה כמתוכנן. בכוונתנו לבחור מיקום לקידוח ולהמשיך בהוצאת היתרים ובקידום קידוח ברשיון".
עד כמה משמעותי הקידוח בעיני הנהלת גלוב אקספלוריישן ניתן לקבל רק מגודלו של המבנה שנמצא, אשר הוא כפול בהיקפו מאשר זה הקיים ברישיון הדגל של השותפות הנקרא אופק וממוקם באזור לוד שבו קיים מבנה בשטח של 30 קמ"ר. בתשקיף שלה ציינה גלוב כי הפוטנציאל הטמון ברישיון אופק עומד על 1.5-1.8TCF של גז. חישוב פשוט מעלה כי לאור נתונים אלו, ולאור העובדה כי מדובר בשכבות קרקע דומות (שכבת הפרם) - הרי שלא מן הנמנע כי הפוטנציאל בבר-אור עשוי להיות כפול מזה שברישיון אופק.
שותפות גלוב הונפקה בבורסה בתל אביב בחודש יוני וגייסה מהציבור כ-50 מיליון שקל. המשקיעים של השותפות ממתינים לפעולות קידוח ברישיון אופק, אולם עד כה השותפות טרם חתמה על הסכם קידוח. לדברי דרין, "אנו פועלים בכל המישורים על מנת לקדם את פעילויות הקדיחה שבתוכנית העבודה שלנו ונדווח מיידית על כל הסכם שיחתם".
בשבוע שעבר במקביל לפרסום התוצאות של הסקרים חתמה גלוב אקספלוריישן על הסכם שיתוף פעולה עם 'יולי חיפושי נפט' ועם לפידות חלץ יהש. במסגרת ההסכם תעביר גלוב אקספלוריישן 15% מהזכויות ברישיונותיה ליולי חיפושי נפט וללפידות חלץ (10% ו-5% בהתאמה) צעד המצביע על הבעת אמון בפעילות השותפות ובגיאולוג שלה.
מבחינתם של משקיעי גלוב, בסוף החודש צפויה השותפות לקבל את תוצאות הסקרים ברישיון הדגל אופק ולפרסמם.
ברוך, איזה סוג של מידע המשקיעים צריכים לצפות בתוצאות של הסקרים?
ד"ר דרין: "ברשיון אופק בוצעו בעבר סקרים סייסמיים רבים אך לא בוצע פיענוח מתקדם לשכבות עמוקות מגיל בפרם שהן שכבות המטרה של קידוח אופק 2 (למטרת חיפוש גז - ת"ק). הפיענוח שהוזמן, בדיקה חוזרת בשיטה מודרנית, יספק חיזוי מדויק יותר לגבי גודל המבנה בשכבת המטרה"
לאור הממצאים של הסקרים בבר-אור, היכן אתם מתכננים לבצע את הקידח הראשון, ברישיון אופק או ברישיון בר-אור?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
