אירופה מקבלת חילוץ נוסף: הבנקים שלחו את אירלנד לבקש חבילת סיוע חיצונית
יש שנייה ליוון. אירלנד נכנעה אמש ללחצים והחליטה להגיש בקשה רשמית לצורך קבלת סיוע חיצוני. קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ראשי האיחוד האירופי והבנק המרכזי ביבשת עשויים לספק למדינה חבילת סיוע מהירה, בהיקף של כ-100 מיליארד אירו.
מי שנתן את החותמת הרשמית לסיוע הינו שר האוצר האירי, בריאן לניהאן, שאישר את הדיווחים בתקשורת הבריטית. מוקדם יותר אתמול דיווח ה'סנדיי טיימס' כי קובעי המדיניות באירלנד נכנעו ללחצים שהופעלו עליהם. בהמשך לזאת, נכתב בעיתון כי חבילת הסיוע צפויה להסתכם בכ-120 מיליארד אירו (164 מיליארד ד').
אולם לפי דברי שר האוצר האירי, חבילת הסיוע תסתכם ב-100 מיליארד אירו לכל היותר (136 מיליארד ד'). כעת נראה שהממשל האירי יאלץ להכריז על תכנית קיצוצים נרחבת, כולל העלאת מסים וצעדי הידוק פיסקליים, כבר השבוע.
"אירלנד מתכוונת להעביר חלק מהכספים שיגיעו מהאיחוד האירופי וקרן המטבע למערכת הבנקאית", אמר שר האוצר של אירלנד. "הבנקים היו בעיה גדולה מדי עבורנו", אמר ליהנן והוסיף כי "הנקודה המרכזית היא שאנחנו חייבים להבטיח שסקטור הבנקים לא יתמוטט".
על פי ההערכות, יפרסם הממשל תכנית צנע כוללת לארבע השנים הקרובות. בין היתר, המגזר הציבורי צפוי להיפגע קשות, כמו גם בעלי הדירות שצפויים לקבל עליהם מס רכוש שנתי בסך 500 אירו לבית.
בנוסף, דיווח ה'סאנדיי טיימס' כי קבוצת המומחים שמגבשים זה עתה את חבילת החילוץ לאירלנד מתכוונים להטיל מס גבוה יותר על אזרחי העשירון העליון. במקביל, גרמניה וצרפת לוחצות על הממשל האירי להעלות את מס החברות במדינה אל מעל לרף הנוכחי שעומד על 12.5%.
צעד נוסף שאמור לתמוך בחילוץ של אירלנד עשוי לבוא מכיוון הבנק המרכזי באירופה. זה צפוי לספק בטחונות לאג"ח של הבנקים באירלנד, במטרה למנוע בריחה של הספקולנטים למדינות אחרות כגון ספרד ופורטוגל.
הדאגות סביב עתידה של המערכת הפיננסית של אירלנד - בדגש על הבנקים - קיבלו אישוש נוסף בסוף השבוע, בעת שהבנק השני בגודלו במדינה, אלייד אייריש בנק (AIB), חשף כי נמשך ממנו הון בשווי של כ 10 מיליארד יורו מתחילת השנה - עובדה המשלשת את תלותו במימון מצד בנקים מרכזיים. לפי דיווח של "הגרדיאן" הבריטי, AIB הודיע כי נתח תלותו ב"רשויות מוניטריות" חיצוניות עלה ל 27 מיליארד יורו, לעומת 10 מיליארד יורו ביוני האחרון.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
