רבעון פושר לבזן: מרווח הזיקוק הסתכם ב-1.7 דולר לחבית, בדומה למרווח הייחוס
חברת בזן מסכמת רבעון פושר מבחינתה. חברת בזן, הנמנית על קבוצת החברה לישראל המפעילה את בית הזיקוק הגדול בישראל חתמה את הרבעון עם רווח נקי של 24.5 מיליון דולר, זאת לעומת 100.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.
לרוב, בזן נהנית ממרווח זיקוק הגבוה מאשר מדד הייחוס (אורל). מרווח הזיקוק ברבעון השלישי עמד על 1.7 דולר לחבית - שיעור דומה למדד הייחוס. ברבעון המקביל עמד מרווח הזיקוק של בזן על 8.1 דולר לחבית, לעומת מרווח הייחוס של 1.6 דולר לחבית. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מרווח הזיקוק של בזן עומד על 3.1 דולר לחבית, זאת לעומת 2.9 דולר לחבית במדד הייחוס.
בזן מציינת כי "במהלך 2010 המשיכה התנודתיות במחירי הנפט הגולמי אשר הגיעו בחודש אפריל לרמה הגבוהה ביותר מאז המפולת בסוף שנת 2008 כאשר נפט גולמי מסוג ברנט נסחר במחיר של כ-85 דולר לחבית". לדברי החברה "העלייה במחיר הנפט נתמכה על ידי ציפיות לחזרת הצמיחה
וביקושים חזקים לחוזי נפט גולמי עתידיים אשר משמשים גם כמכשיר השקעה".
את הרבעון השלישי של השנה חתמה בזן עם הכנסות של 1.71 מיליארד דולר, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי נשחק ב-63% והסתכם ב-34.7 מיליון דולר. למרות הירידה ברווחיות ברבעון השלישי, הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) שמר על יציבות. בתשעת החודשים הראשונים של 2010 הסכם ה-EBITDA ב-161 מיליון דולר, זאת לעומת 150 מיליון דולר ברבעון המקביל.
ישר בן מרדכי, מנכ"ל בזן: "התוצאות העסקיות של החברה בתקופת הדו"ח וברבעון השלישי מצביעות על היתרון הרב בשילוב מספר תחומי פעילות סינרגטיים תחת קורת גג אחת. לצד חולשת השווקים בתחום הדלקים, קיימת התחזקות מרשימה בתחום הפטרוכימיה במיוחד בתחום הפולימרים. מאידך מורגשת התחזקות משמעותית במרווחי הזיקוק באגן הים התיכון לאחר תקופת הדו"ח".
יוסי רוזן, יו"ר בזן: "בזן מוכיחה שוב את יתרונה ביצירת איזונים ושימוש ביכולות הגמישות והגיוון של חצר הזיקוק שכוללים מספר מוקדי פעילות שונים, על מנת לנטרל סיכונים. לאחר השלמת רכישת מניות כאו"ל, מיזגה בזן את פעילויות המטה, התפעול והשיווק תוך יצירת מערך ניהולי למימוש מהיר של יתרונות השילוב בין החברות ומיקסום הערך המוסף".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
