ח-א על סף ביתי

יש לנו חשיפה בשבילכם

טוב לדעת שמערכת הבריאות בחרה להשתקם בעזרת תיירות מרפא. "חשוב לנו למתג את ישראל כמעצמה בריאותית" אומר מנכ"ל משרד התיירות. ואנחנו? שנתפגר. כתבת השער הזו של הארץ תופסת גם את כל סדיני 4-5 (הארץ מדווח בין היתר על שתי שערוריות: ניגוד עניינים והאזנות סתר). הכיוון: זה על חשבוננו.

בו"ז, מדווח גלובס על חשיפה: "הימור חדש של לניר: שיווק ניתוחים בארץ לאזרחי בריה"מ לשעבר" (התמקדות בסיפור לניר).

ובו"ז בו"ז, זו גם כתבת השער של מוסף כלכליסט, יחד עם הכותרת בשער "חשיפת כלכליסט" (גם סיפורים אישיים). "בום רפואי. רק כך אפשר לכנות את התעשייה האדירה של תיירות רפואית שצומחת בישראל בשנתיים האחרונות. רבבות חולים מכל העולם נוחתים לחבילת נופש של ניתוח מציל חיים פלוס טיול במצדה... כך נהפך נועם לניר לשחקן הפרטי הגדול בתעשייה"

איזה מדהים זה שכולם חושפים ביחד. נחת.

אחחח, איפה הימים של הר הקסמים.

איה פרויד

האונ' העברית הפסיקה ללמד פסיכואנליזה (ניר חסון, הארץ, לא באתר). "סט' לפסיכולוגיה הלומד בחוג יכול לסיים את התואר הראשון כמעט מבלי שייתקל בשמם של מייסד הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, ושל ממשיכי דרכו".

סלולרי יקר שלי

ע"פ גלובס, סלקום מייקרת תעריפים. ע"פ המארקר (המודפס), התעריפים עולים בשלוש חברות הסלולר. הכות' בממון: אחרי פרטנר, גם סלקום ופלאפון מעלות מחירים.

New York

יאיר נתניהו טס אמנם ע"ח הוריו, תחת מעטה חשאיות ("בשבעה בנובמבר לפנות בוקר, כשעה וחצי אחרי מועדי סגירת העיתונים ובעת שמטוס רה"מ כבר היה מעל קפריסין, פרסמה לשכת רה"מ הודעה לקונית שמבשרת על הצטרפותו של יאיר לנסיעה") אבל ימי שהותו הנוספים בעיר, בלי אימאבא, לוו במאבטח (ההחלטה של "גורמי ביטחון"). עמוס הראל וברק רביד כותבים שהאבטוח מלווה בתמיהה מסוימת. אבל על מה התמיהה? 1. מותר לכל חייל לצאת לחופשה בחו"ל, אם מפקדיו מאשרים לו. 2. גורמי הביטחון הם שקובעים מיהו בר-אבטוח. אז מה צריך היה להיות הפיתרון?

הידיעה מופיעה גם בשער ידיעות ובע' האחורי.

עופרה שטראוס

בין 20 נשות העסקים המובילות בעולם.

ילדים נופלים

נפילתו של בן שנתיים וחצי בקניון בפ"ת מתועדת בפרוטרוט היום בהארץ. (בהמשך לתלונתי אתמול על היעדרה המוחלט של הילדה שנפלה בביתה).

מעריב מתייחס בשער לנפילת הילדה אמילי אליעזוב שלשום, יחד עם הפעוט מפ"ת (4-5). לידיעות מצורף מדריך להורים, איך להשגיח על הילדים. בשעה טובה, העיתונים יישרו קו: אמילי(ה) אליעזוב, בת שבע. תנצב"ה.

נסיבות נפילתו של הפעוט שנויות במחלוקת. ע"פ מעריב, זה קרה כשהאם עסקה לרגע בטיפול באחיו התינוק (או באחותו התינוקת, תלוי אם מדובר במש' או בידיעה).

ע"פ הארץ, זה קרה כשהאם נכנסה לחנות בגדים, ולא היה לה קשר עין עם הילדון לכמה דקות.

לחם עבודה

נכנס לתפקיד - רל"ש העיתונות הממשלתית, אורן הלמן.

צחי הנגבי: זה לא לעיתון

שבוע לאחר שפרש מפוליטיקה הוא מונה ליו"ר כספי קווי נוסעים (צח שפיצן, ממון, ידיעות). הוא עוד לא יודע מה יתרום לחברה, והוא שואף לחבור לעסקים נוספים:

"היו אלי המון פניות בימים האחרונים, ואני צריך לברור מתוכם (צ"ל מתוכן, V) רק דברים שיהיו באמת מעניינים. אני בביזנס לא מבין וגם לא מתעתד להבין: ברגע שזה יהיה אפשרי, אני מתכוון לשים פעמיי לעבר החיים הציבוריים מחדש. בכל מקרה, זה לא מכובד לתת תשובות באמצעות העיתון, מכובד ככל שיהיה העיתון בעיני. אני צריך לחשוב על הדברים ולראות איך אני יכול להביא ערך מוסף, ולא להיות רק דירקטור פה ודירקטור שם".

סנקציות על איראן? תלוי

שלשום דיווח ישראל היום על דברי הרמטכ"ל גבי אשכנזי כי "סנקציות אפקטיביות על איראן יכולות להביא את התוצאה הרצויה". (עמ' 15) היום דיווח ישראל היום כי "סנקציות על איראן אינן מספיקות". (עמ' 7)

מה קורה? האם אחרי שהופשט בנמה"ת בקנדה (יוסי יהושוע, ידיעות אחורי) נתבלבלה דעתו?

קצה האצבעות

שיר פרידה לווקמן, שנולד ב-1979, והוסר בשיבה טובה מפס הייצור של סוני (אבשלום חלוץ, סופשבוע).

צרות בכותרות

"כשהייתה ילדה איבדה אגם רודברג את אביה לסרטן" (מעריב, 10) קצת טו מאץ'.

"אלפי הסקרנים שהתקבצו אתמול למרגלות מגדל שלום וחזו באש שאחזה בקומותיו העליונות, התקשו שלא להשוות את המחזה לרגעים שלפני קריסת מגדלי התאומים בניו יורק" (מעריב 9)

"רב טפסר רומח: בבניין חדש זה לא היה קורה" (על השריפה, ישראל היום, 5)

צרורות לכותרות

"ההקפאה מגיעה לנקודת רתיחה" (מעריב, 2, ראשית). למרות שהחידוד מתבקש, הוא מנוסח היטב, ונראה ממש במקום.

תעלומות

"בארבע אחר הצהריים הגיע ליאו נטול בר, אבל עם מאבטחים, ברכב פרטי שלעולם לא הייתם חושבים שאחד כמוהו ייסע בו". מה? דייהטסו סיריון 2001?

מה הקשר בין התמונה לבין המשנה לבין הכתבה?

מח' הגהה

לא מח עצם, מוח (אגם רודברג תורמת. מעריב). תיקון: הלל מביא הוכחה שאפשר גם מח.

אתר פושעי המלחמה שלנו

אורן פרסיקו בעין עלה אתמול על האתר המפחיד הזה. עד כה (כלומר, הבוקר) צפו בו כ-3,500 איש. (גם גיא זהר שידר אייטם מטושטש אמש).

פר-סו-מות

מגה נמנעת מלפרסם בערוץ 10. בגלל רמי לוי?

VTV

לעורכי תוכניות הבוקר שלום חבל. פעם הייתי קמה בבוקר, ועם העיתונים הייתי מפעילה את הטלוויזיה, ואף שואבת חומרים מכם. אבל עכשיו, כשכל תוכנית כוללת פרומואים לזכיינית/ לערוץ שכלם. אני לא עומדת בזה, והטלוויזיה נותרת דוממת בבוקר.

המחסור בחמאה לא הפריע אמש גם לישראל אהרוני שגלגל בידיו עוגיות חמאה לרוב בערוץ 10. טוב שאין נתק בין העם למבשליו.

ודאי ראיתם שאמש נשבר גם שיא מונית הכסף: חבורת חברים בעלי בר מיכטרוניקס בתל אביב גרפה 30 אלף ש'. הם סיפרו שהבר שלהם נראה מבחוץ כמו חנות אלקטרוניקה, ורק יודעי סוד מגיעים, אז הנה אני מדווחת. שאלת ההכפלה שבשלה הגיעו לסכום המובטח: האם אבו טיר צובע את זקנו. מזל שהקשיבו לבחורה שביניהם, בר. איפה ראיתם זקן בצבע כתום גזר?

אתר לתפארת

מגזין אחר פתח שדירת כתבות חינמיות. סתכלו בצד שמאלמעלה.

יש לי שני חברים שחולים על קעקועים, ומתאמצים להגיע לגיל הפנסיה כשבגופם אין מתום. עבורם במיוחד (נפוטיזם) - אתר הקעקועים הגרועים בעולם, המתעדכן כל יום (תודה ללימור).

איך קוראים לילד?

בטח כמהתם לדעת מה שם תינוקם של הדס להב ועמיר בן-דוד מידיעות, ובכן, יהונתן. ברכה מתפרסמת בעמודי החדשות של העיתון. ואגב, השמות הכי נפוצים בישראל: נועם לבן, נועה לבת.

לפני פיזור

הבוקר אני פותחת לקחת עיתונים, כולם זרוקים במרחק אחד מהשני, וממש ליד הדלת (מתוך מיליון דירות בבניין) - ערימת גללי חתול. ואם זה לא אות משמיים, אני לא יודעת מה כן.